TEACCH TREATMENT AND EDUCATION OF AUTISTIC RELATED COMMUNICATION

TEACCH TREATMENT AND EDUCATION OF AUTISTIC RELATED COMMUNICATION HANDICAPPED CHILDREN

המטרה ארוכת הטווח: קידום התפקוד של כל ילד לקראת חיים עצמאיים ככל האפשר בקרב משפחתו והקהילה. גישה אקלקטית מבוססת על גישה התפתחותית, התנהגותית, פסיכולינגויסטית וקוגניטיבית.

• תכנית TEACCH מתמקדת באדם -בפרט עם אוטיזם. • התוכנית "תפורה" באופן אישי. • מתבססת כל יכולותיו, תחומי ההתעניינות וצרכים מיוחדים. • הבנת האוטיזם כקבוצה בעלת אפיונים משותפים וייחודיים. • קידום העצמאות במצבים שונים.

• תכנית התערבות רחבה המבוססת על כל תחומי החיים והמדגישה את איכות החיים )כגון, שעות פנאי ועיסוק בתחומי עניין(.

1. הבנת האוטיזם הדרך המיוחדת בה ילדים על פני רצף האוטיזם תופסים ומבינים את העולם. 2. שיתוף פעולה בין ההורים ואיש המקצוע ההורה כ- Co-Therapist הדרכה באסטרטגיות לעבודה עם הילד, הן בהדרכה אישית והן בקבוצות.

3. אבחון והערכה לשם בניית תכנית אישית ) (IEP המותאמת לצרכיו של כל ילד בכל תחומי התפקוד הנובעת מתפיסת הילד כשלם בניה על נקודות החוזק, סגנון למידה אישי, תחומי התעניינות, צרכים ורגישויות. הערכה המתייחסת לשלושה תחומים Pass, Fail, Emerging

4. ארגון והבנייה של תהליך הלמידה Structured teaching מבוסס על הצורך של ילדים הנמצאים על רצף האוטיזם בארגון והבנייה. על מנת להקל עליהם להתמצא בזמן, במקום ולהבין רצף ורוטינות הניתנות לניבוי. מתייחס להבניית הזמן, המקום, החמרים ושיטת העבודה. א. ארגון הסביבה ב. ארגון הזמן ג. התאמת החמרים ואמצעי הלמידה ד. התאמת שיטת העבודה

5. שימוש באמצעים חזותיים Visualisation 6. הסבר של בעיות התנהגות על רקע של קשייו הקוגניטיביים, החברתיים והתקשורתיים של הילד. תפיסה שהשלמתה של מטלה שמטרותיה מובנות לילד, מותאמות לרמתו ההתפתחותית ולתחומי העניין שלו מהווה חיזוק וגורם ממריץ בפני עצמו. התאמת פתרון פונקציונאלי על פי הבעיה ומשמעותה עבור הילד.

AGGRESSION ● גרף

7. אחידות הגישה על פני רצף החיים אותם העקרונות מותאמים ומיושמים כל פי צרכי הגיל, החל מגיל הרך, אבחון והערכה ועל לגיל הבוגר. 8. רצף שירותים אבחון בגיל הרך, הערכה תפקודית, הדרכת הורים, הדרכת צוות הגן, הכנה למעבר לבית הספר, הכנה לחיי עבודה, מסגרות לבוגרים, יעוץ ושיתוף פעולה עם עמותת ההורים, יעוץ בענייני חקיקה.

9. תכנית של הדרכת צוות פיתוח שיטת הדרכה Training המאפשרת שיכפול ויישום התכנית במקומות שונים. 01. פיתוח המושג של Generalist 11. פיתוח כלי הערכה ) (Cars, Aapep, Pep 21. מחקר 31. ספרות

Current Issues in Autism -Autism in Adolesnts -The Effect of Autism on the Family. -Social Behavior in Autism. -Diagnosis and Assessment in Autism. -High Functioning Individuals with Autism. -Preschool Issues in Autism. -Learning and Cognition in Autism. -Asperger Disorder and High Functioning Autism.

הוראה מובנית – הצגת קוים מנחים 5 סיבות לשימוש בהבניה: 1. 2. 3. 4. 5. היא מסייעת לילד הסובל מאוטיזם להבין. היא מסייעת לילד הסובל מאוטיזם להירגע. היא מסייעת לילדים הסובלים מאוטיזם ללמוד טוב יותר. הרמזים הויזואליים מסייעים לילד להתמקד באינפורמציה הרלוונטית. מבנה הוא האמצעי התומך שיסייע לילד הסובל מאוטיזם להגיע לעצמאות. מבנה הוא הדרך שלנו ליצור ניהול התנהגות. אנו מלמדים את התלמיד התנהגויות מתאימות ואז מכלילים את ההתנהגויות באמצעות מערכות ויזואליות.

1. הבניית הסביבה הפיזית: הבנייה פיזית מתייחסת לדרך שבה אנו קובעים ומארגנים כל אזור בכיתה. היכן אנו מניחים חומרים ורהיטים. ילדים עם הפרעה אוטיסטית יכולים להכיר את הפרטים, אך לא כיצד הם מסתדרים יחדיו.

א. גבולות פיזיים וויזואליים ברורים הגבולות עוזרים לילד להבין היכן כל איזור מתחיל ונגמר גבולות מסייעים להבין הקשר וקטעים של הסביבה. ב. הקטנת מסיחים ויזואליים ואודיטוריים עוזר לתלמיד להתמקד במושג ולא בפרטים. ג. תפתח אזורי הוראה בסיסיים 1. חטיפים / אכילה 2. משחק 3. מעבר 4. עבודה: א. אינדיבידואלית )אחד לאחד( ב. עצמאית

2. סדר יום: סדר היום אומר לתלמיד באופן ויזואלי, שהוא יכול להבין בקלות, אילו פעילויות יקרו ובאיזה רצף. אנו משתמשים בהתייחסות קונקרטית לסדר היום כדי ללמד גמישות. יש לארגן סדר יום מלמעלה למטה או מימין לשמאל. צריך שכל תלמיד יוכל לבצע פעולה על גבי סדר היום המצביעה על כך שפעילות מסוימת הסתיימה.

א. סוגים של סדר יום: 1. חפץ / רצף חפצים. 2. תמונה יחידה. 3. כרטיסים מצויירים / כרטיסים מצולמים. 4. רשימת תמונות עם כיתוב. 5. כרטיסים כתובים / רשימה כתובה. ב. אינדיבידואליזציה.

3. שיטות לעבודה אינדיבידואלית: חשוב שתהיה דרך שיטתית לתלמיד לקבל ולהבין אינפורמציה. ע"י שימוש בשיטת העבודה, התלמיד מסוגל לעבוד באופן עצמאי. שיטת העבודה האינדיבידואלית עונה לתלמיד על ארבע שאלות: 1. איזו עבודה? 2. כמה עבודה? 3. המושג של "סיימתי? " –אשר הוא מושג מארגן ומעורר מוטיבציה לפרודוקציה. 4. מה הדבר הבא שקורה?

א. סוגים של שיטות עבודה: 1. מימין לשמאל- קופסא של מטלות גמורות, זוהי השיטה הנמוכה ביותר. 2. התאמה- צבע, צורה, אלפבית, או מספרים. 3. שיטה כתובה הניסיון מראה שהפרודוקטיביות עולה כשלתלמיד יש דרך לדעת כמה עבודה עליו לעשות, ומתי הוא סיים. שיטת העבודה מבהירה את המשמעות של לסיים ואת הציפיות של המורה. ב. אינדיבידואליזציה.

4. מבנה ויזואלי: ילמד תלמידים להשתמש בשיטות ויזואליות שנשענות על יכולתם הויזואלית ועל כוחותיהם, ומצמצמות את חסרונותיהם בעיבוד אודיטורי.

א. הנחיות ויזואליות: אמור לתלמיד באופן ויזואלי את הרצף הנדרש להשלמת משימה. הנחיות ויזואליות עוזרות לילד לשלב ולארגן סדרה של מרכיבים כדי להשיג את התוצאה המבוקשת. ב. ארגון ויזואלי: ארגון החומרים והמרחב כדי לווסת קלט סנסורי. 1. ארגון מכיל. 2. הגבלת האזור.

ג. בהירות ויזואלית: הדגשה ויזואלית של המידע החשוב. הבהרה ויזואלית של המושגים הרלבנטיים. הדגשת חלקים ספציפיים מתוך ההנחיות. הדגשה של מה שרלוונטי ושימושי. 1. קידוד בצבעים. 2. מתן תוויות שמיות. השתמש בהנחיות ויזואליות כדי ללמד גמישות והכללה. כדי להפוך את הפעילות למשמעותית. 1. החומרים מגדירים את המטלה. 2. תחתוך חלק מהמטלה )לשם הגדרתה(. 3. צייר חלק מהמטלה )לשם הגדרתה(. 4. הנחיות כתובות. 5. תן דוגמא מהתוצר.

ישנן מטלות ברורות, מובנות, ובעלות משמעות. ברגע שהתלמיד לומד את התהליך של למלא אחר הנחיות ולחפש רמזים ויזואליים, אנו יכולים להעביר את השיטה לסביבות נוספות. מטבע המוגבלות שלהם, אנו מניחים כי אנשים עם הפרעה אוטיסטית זקוקים להבניה. אנו לא מעלימים את ההבניה במשך הזמן, אלא ממזגים אותה לתוך חייהם. אנו מלמדים את התלמידים כיצד לחפש את האינפורמציה בסביבות שונות.

דעות מוטעות הרווחות לגבי אוטיזם 1. 2. דעות מוטעות אוטיזם הוא הפרעה רגשית. קשה להבחין בין אוטיזם לסכיזופרניה של הילדות. 1. 2. 3. אוטיזם קורה בשכיחות רבה 3. יותר בשכבות סוציו- אקונומיות גבוהות ומשכילות יותר. עובדות אוטיזם הוא הפרעה אורגנית אשר לה סיבות ביולוגיות שונות. אוטיזם וסכיזופרניה נבדלות בכמה מאפיינים חשובים, כולל גיל ההתחלה, רמה קוגניטיבית, מהלך והיסטוריה משפחתית. אוטיזם שכיח באופן שווה לרוחב שכבות סוציו אקונומיות ומשכילות שונות

4. דעות מוטעות אוטיזם קיים רק בילדות. 4. 5. בעזרת טיפול מתאים מרבית 5. הילדים האוטיסטים לרוב "יוצאים מזה". 6. ילדים אוטיסטים אינם מראים 6. התקשרות רגשית, אפילו להורים. 7. ילדים אוטיסטים אינם מפגינים 7. חיבה בהתנהגותם. עובדות אוטיזם הוא הפרעה לאורך כל החיים. מאפיינים והתנהגויות הקשורים לאוטיזם לרוב משתפרים כתוצאה מהתערבות. ילדים אוטיסטים יכולים ליצור ויוצרים התקשרות רגשית, למרות שהקשרים שלהם מתאפיינים בהעדר תחושת הדדיות. ילדים אוטיסטים יכולים ואכן מראים התנהגויות חיבה כמו: חיבוקים ונשיקות.

דעות מוטעות 8. למרבית הילדים האוטיסטים כישרונות או יכולות מיוחדות. 9. למרבית הילדים האוטיסטים יש יכולות אינטלקטואליות נורמאליות. 01. ילדים אוטיסטים הם יותר אינטליגנטים ממה שמבטאים הציונים במבחנים המתאימים. עובדות 8. לילדים אוטיסטים רבים יש יכולות קוגניטיביות מפותחות באופן בלתי אחיד. אך רק למעטים יש יכולות יוצאות דופן. 9. בין %07 ל-%08 מהילדים האוטיסטים מתפקדים אינטלקטואלית בטווח של פיגור שכלי. 01. ציוני IQ הם מדויקים, יציבים ומנבאים כשמשתמשים בכלים ובאסטרטגיות הערכה מתאימים.

TEACCH TREATMENT AND EDUCATION OF AUTISTIC RELATED COMMUNICATION HANDICAPPED CHILDREN ' מייסד הגישה: פרופסור אריק שופלר ודר . אלי מרקוס מצפון קרוליינה . 1967 התוכנית החלה בשנת

הסיבות שהובילו לפיתוח התוכנית • תגובה לתפיסה מוטעית הפסיכודינאמית. • נקבע שאוטיזם מקורו בליקוי במוח )1791 , (Schopler &Reichler

עקרונות התוכנית: 1. 2. 3. 4. 5. הבנה של מאפיינים של אוטיזם מתצפיות על ילדים ולא מתיאוריות מקצועיות. שיתוף פעולה של הורים עם אנשי מקצוע. שיפור בהסתגלות הילד הן מלימוד מומנויות חדשות והן דרך התאמה סביבתית לשינויים. הערכה של טיפול. שימוש בהוראה מובנית.

6. קדימות לתיאוריות קוגניטיביות והתנהגותיות. 7. קידום של מיומנויות וקבלה של ליקויים. 8. אוריינטציה הוליסטית. 9. שירות במהלך החיים עם ביסוס קהילתי.

דרכי הטיפול: • שיתוף פעולה בין הורים וצוות במספר דרכים: דרך ראשונה: הורים צופים ונצפים במהלך האבחון. דרך שנייה: תיאור השיטה להורים ושימוש בהורה ובמטפל. פעם כלומד ופעם כמלמד. דרך שלישית: שיתוף ההורים במסגרת חינוכית. דרך רביעית: מידע פתוח להורים. דרך חמישית: הערכת הורים את תפקוד ילדם.

. • שיפור מיומנויות וקבלה של הליקוי : • הערכה Childhood Autism Rating Scale – CARS (Schopler ey al. , 1980). Adolescent and Adult Psychoeducational Profile -AAPEP (Mesibov et al. , 1988). Psychoeducational Profile Revised (PER-R) (Schopler et al. , 1990).

למידה מובנית: פרופיל משותף של מספר מאפיינים של ילדים עם אוטיזם. • קושי בארגון וזכרון רצוף • קושי בתהליכי עיבוד שמיעה • עיבוד חזותי תקין • עיסוק מוגבר בנושאים המיוחדים להם • קושי שפתי • קושי לשינויים • ליקוי בהתייחסות חברתית • רגישות יתר חושית

חלוקת הלמידה המובנית: 1. הבניית הסביבה הטיפולית. 2. תכנון לוח זמנים. 3. שיטות לעבודה אינדיבידואלית. 4. פיתוח תחומי חוזק ועניין.

תיאור התוכנית: • כל מרכז מספק: הערכה, הכשרה, תמיכה, ייעוץ. • צוות רב מקצועי. • רמת אינטליגנציה בטווחים שונים. • ילדים המתפקדים בטווח הגבוה משולבים ובמידת הצורך מקבלים יועץ.

מרכזי שירות: • תוכנית לכיתה • תוכנית מגורים • פסק זמן להורים • מקום עבודה

מוקדי כוח וחולשה של הגישה: מוקדי כוח: • תוכנית רחבה והוליסטית • מיועדת לכל הספקטרום האוטיסטי • התוכנית הותאמה למדינות רבות • קיים תוקף לתוכנית • הורים כשותפים

מוקדי חולשה: • הגישה אינה מתייחסת לפן הרגשי • במחקרים לא נמצא שיפור במיומנויות • גישה מיושנת ונוקשה • הגישה לא מותאמת לילדים בתפקוד גבוה

תקשורת אקספרסיבית 1. סיכום של פילוסופיית TEACCH א. המטרה היא עצמאות ויוזמה תקשורתית מגוונת כמה שיותר )מסיבות מגוונות ובסיטואציות שונות(. ב. שתי דרכים מוצלחות להפחית או להפסיק התנהגות שלילית: v סביבה מובנית וצפויה v מערכת תקשורתית אקספרסיבית ג. שיטות תקשורת חייבות להיות: v אינדיבידואליות v בעלות משמעות v גמישות v נגישות

2. אפיונים של הקומוניקציה באוטיזם א. בעיות תקשורת בפרספקטיבה של בעיות סוציאליות, קוגניטיביות ושל חושים. ב. התפתחות מוקדמת: 1. חוסר הבנה שאדם אחר יכול לעזור בצרכים 2. העדר ביוזמה 3. חוסר יכולת ליצור "תשומת לב משותפת" 4. העדר בהתייחסות חברתיתחיקוי ג. נקודות חזקות אצל אוטיסטים: 1. 2. 3. זיכרון ויזואלי והתאמה זיכרון לרוטינות והנאה מרוטינות מוטיבציה לתקשר לגבי אובייקטים מועדפים ופעילות מועדפת

3. הערכה של תקשורת אקספרסיבית תהליך זה הוא אנליזה פונקציונלית של התקשורת הבלתי תלויה, הספונטנית והיות אנו מנתחים התנהגות תקשורתית על פי שלושה פרמטרים עיקריים )צורה, הקשר ותפקוד(. התוצאות נותנות לנו נקודות התחלה לתוכנית מוצלחת לתקשורת אקספרסיבית.

א. צורהשיטה )איך אנו מתקשרים( 1. טנטרום )התפרצות זעם( v ראקטיבי )תגובתי( v מכוון 2. מוטורית 3. אובייקטים 4. תמונות )צבע, תמונה, ציורים( 5. מילים )דברי דפוס( 6. שפת הסימנים 7. שפה כתובה 8. שפה ורבלית

ב. הקשר )היכן ועם מי אנחנו מתקשרים( 1. 2. 3. 4. מזון עבודה פנאי רוטינות ג. תפקוד )מדוע אנו מתקשרים( 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. בקשה סירוב או דחייה קבלת תשומת לב להעיר מתן מידע חיפוש אחר מידע אחר: v ביטוי רגשות v רוטינות חברתיות

מרכיבים של כיתה לפי שיטת TEACCH 1. 2. 3. 4. 5. מבנה תקשורת ניהול ההתנהגות הערכה מטרות חינוכיות מעורבות הורים

1. מבנה הכיתה מטרות • האזורים בכיתה )לעבודה קבוצתית, עבודה • • תאריך ההשגה עצמאית, הוראה 1 ל – 1, מעברים וכו'( מגדירים בברור מבנה פיזי, כך שלילד ברור לעין מה קורה בכל אזור. ________ סידור הכיתה מאפשר פיקוח על כל הילדים כל הזמן. ________ לכל ילד יש סדר יום משלו, מותאם באופן אישי לרמתו ההתפתחותית. ________ יש סדר יום מונחה מלא לכל יום בכיתה ללא זמנים "חופשיים" רבים. ________ יש לתכנן היטב מעברים ושינויים בסדר היום. ________

• • • הקצב והתזמון של ההנחיות מותאמים לצרכים של כל ילד. מציגים מראש סדר יום כיתתי שבועי כולל, מתוכנן, על בסיס יומי, ובו משימות לצוות ולילדים, מיקום ופעילויות, ופועלים לפיו. שיטות העבודה מבוססת על מדיום חזותי הן אישיות וניתנות בנפרד לכל תלמיד. מטלות ניתנות עם מבנה חזותי, כפי שנדרש לילדים כדי שיפעלו עצמאית. פעילויות משולבות לאורך היום, כדי שהילדים יוכלו לתרגל מיומנויות עצמאיות. זמני הוראה אחד לאחד משמשים כדי ללמד מיומנויות חדשות. ________________ ________________

2. תקשורת מטרות • • • תאריך ההשגה על המורה להבין את רמת ההבנה הרצפטיבית והאקספרסיבית של התקשורת של הילד. ________ לכל ילד צריכה להיות מערכת תקשורת פונקציונאלית זמינה, לכישורים אקספרסיביים ורצפטיביים. ________ יש לעודד תקשורת לאורך כל היום, בדרכים משמעותיות. ________ שיטות התקשורת יתוכננו כך שהילד יוכל להשתמש בהם במגוון סיטואציות והקשרים. ________ המורה יתאים באופן אישי מתן הנחיות בהתאם לרמת ההבנה הרצפטיבית של כל תלמיד. ________

3. ניהול ההתנהגות מטרות • • • לכל ילד יש את רמת וסוג המבנה )שיטת עבודה, שיטת התקשורת, מורה והבנת הצרכים האישיים של כל ילד( הנדרש כדי לשמור בעקביות על הנהגויות חיוביות. אם קורות בעיות התנהגות הן מדווחות במונחי מהמתיאיפהעם מי. התנהגות מדווחת דרך זיהוי הבדלי למידה, וזיהוי הסיבות להתנהגות.

• • מחליטים איזה מיומנות חדשה ללמד, שתהיה מנוגדת להתנהגות בלתי רצויה. מציינים את כל הסימנים המזהירים שההתנהגות עומדת להתרחש, ובנקודה זו מכוונים מחדש את הילד. שימוש בתוכניות התנהגותיות מגבילות, רק אם ניהול קודם יסודי ושיטתי באמצעות אמצעים חיוביים נכשל. מדווחים להורים ומטפלים מקצועיים על כל ההתערבויות ההתנהגותיות, והם שותפים לטיפול בבעיית ההתנהגות עם הצוות החינוכי.

4. הערכה או מטרות חינוכיות מטרות • • • לכל ילד יש הערכה משמעותית עדכנית מיומנותיו, כולל קלט מההורים לגבי מה רצוי ללמד. כל המטרות של התוכנית לימודית אינדיבידואלית יהיו קשורות להערכה זו. כל פעילות ומטרה בכיתה, יהיו קשורות בבירור למטרות חינוכיות. המטרות יהיו פונקצויונליות ויהיו להן השלכות ארוכות טווח. לכל תוכנית חינוכית אישית תהיה שמירה לשמירת נתונים, שתאפשר הערכה ברורה של ההתקדמות. תהיה שיטה זמינה לדווח להורים על התקדמות בהשגת מטרות.

5. מעורבות ההורים מטרות • • יש להיות בקשר עם ההורים לגבי יצירת התוכנית לילד, וכיצד הם ירצו להיות מעורבים בפעילויות הכיתה. יש לקבוע אמצעי תקשורת בין הבית והמסגרת הטיפולית – חינוכית, כדי לעדכן את המשפחה בהתקדמות הילד ובמתרחש בכיתה. הגישה כלפי כל ההורים חייבת להיות בלתי שיפוטית ונמנעת מהאשמות. יש להכין תוכנית עבודה עבור כל הורה להשתתף בפעילויות כיתתיות.

תחומי למידה הבניה )ללמוד כיצד ללמוד( • הבניה הפיזית • סדר יום אישי • שיטות עבודה • שיגרה ואסטרטגיות • סוגים של הנחיות תקשורת • רצפטיבית )בהתייחסות להבניה( • אקספרסיבית )מגוון צורות, פונקציות, הקשרים(

חברתי / פנאי • משחק עם חומרים )סנסורי, חקרני, פונקציונאלי, סימבולי וכד'(. • חיקוי • שתוף פעולה אינטראקציה עם מבוגרים • אינטראקציה עם חברים • מיומנויות בקבוצה • התנהגות מונחית ע"י כללים

למידה קוגניציה ומקצועיות פונקציונליים • השתמש בנקודות חוזק ובתחומי עניין מיומנויות חיים עצמאיים • טיפול בעצמו • ביתי • ניידות מיומנויות מוטוריות • מוטוריקה גסה )תכנון מוטורי, שימוש בציוד, ספורט, כושר( • מוטוריקה עדינה )דיוק, כוח, שימוש במכשיר כלי עזר, קואורדינציה של שתי הידיים יחד ושל עין – יד(

התנהגויות עבודה • חפיפה עם תחומים אחרים – קשב, התמדה, מוטיבציה להצליח, המתנה, בקשת עזרה, קבלת ביקורת תיקון או הנחיה מחדש וכד' קהילה • בילדות המוקדמת, מסגרת ביה"ס היא הקהילה • פעילות משחק ובילוי וחשיפה לרצף הנחיות המבוסס על הקהילה • בהתבגרות, הנחיות מבוססות על הקהילה עבור תחומי למידה אחרים

הערכה בחדר הכיתה א. מבוא 1. הערכה פורמאלית לעומת הערכה בלתי פורמאלית ב. החשיבות של הערכה בלתי פורמאלית 1. מאפשרת הערכה של כישורים שוטפים )עכשוויים(. 2. אבחון פורמאלי עלול לא להיות מתורגם למטרות פונקציונאליות. 3. קל יותר להעריך טווח של הכישורים. 4. ניתן להשתמש במגוון אסטרטגיות וחומרים על מנת להעריך כישורים 5. בעיות בהכללה 6. ניתן לבצע את ההערכה בסביבה טבעית יותר

ג. מה לחפש במהלך הערכה בלתי פורמאלית 1. מיומנויות מבצבצות. 2. נקודות חוזק. 3. נקודות חולשה. 4. תחומי עניין תמריצים. 5. סגנון למידה – רמת אירגון, טווח ריכוז, מוסחות, רמת עצמאות, גישה כללית לחומרים, כיצד הואהיא לומדים מיומנויות חדשות, עידוד ותמריץ הטובים ביותר, אסטרטגיות כלליות לפתרון בעיות וכד'.

ד. תחומי למידה 1. ארגון עצמאות, סגנון למידה. 2. תקשורת שפה. 3. משחק חברתיות פנאי. 4. קוגניציה כישורים אקדמיים מעשיים. 5. מיומנויות מוטוריקה גסה ועדינה. 6. עזרה עצמית ביתית. 7. התנהגות סתגלניות.

ה. הפקת מטרות חינוכיות מבוססות על המידע שהוערך 1. קח בחשבון פעילויות וחומרים תואמים התפתחותית. 2. פונקציונלית 3. נושאים דל עצמאות. 4. תאם עם סדרי עדיפויות וצרכים של ההורים. 5. התבסס על מיומנויות מבצבצות. 6. קח בחשבון תחומי התעניינות. 7. השתמש בנקודות חוזק כדי לתמוך בתחומי מימות חלשים יותר.

ו. היבטים שיש לקחת בחשבון 1. הערכה היא תהליך דינאמי ומתמשך- אין תשובה נכונה או שגויה. 2. הערכה לעומת הוראה )לימוד(. 3. לא יכול לעומת לא רוצה. 4. פנה זמן במהלך שגרת הכיתה להערכה בלתי פורמאלית. 5. היה צופה מיומן. 6. התחלק במידע עם המשפחה ואנשי הצוות הנוספים ז. לארגן את כל הנ"ל יחד ח. מאגר נתונים

ט. סיכום –הערכה היא חלק חשוב ביותר בתיכנון מטרות מתאימות ומוצלחות עבור התלמיד האוטיסט. הערכה כתהליך דינאמי בצע הערכה פתח מטרות )רמת הבניה מתאימה( למד הבנה מחדש עצמאות הערך מחדש