LTER ניטור צומח עשבוני To provide a scientific

LTER ניטור צומח עשבוני To provide a scientific basis for the NP management 2016 רמת הנדיב To enrich scientific knowledge in Israel and the world Provide high quality data for managers, scientists and educators Cooperation with other departments & external organizations Diverse research projects scientific & applicable Liat Hadar, Ramat Hanadiv Research & LTER monitoring program

ניטור ארוך טווח של צומח עשבוני ברמת מסקנות והשלכות לניהול הפארק – 4102 -3002 הנדיב ליאת הדר, יוג'ין אונגר, דוד יובסה , אבי פרבולוצקי, רפי קנט, יוחאי כרמל וקרלי גולודיאץ 1רמת הנדיב, ת. ד. 523 זיכרון יעקב 00903 2המחלקה למשאבי טבע, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, ת. ד. 6 בית דגן -3 Wageningen University Droevendaalsesteeg 3 a PO Box 47 6700 AA-Wageningen, The Netherlands 4המחלקה להנדסה חקלאית, הטכניון, חיפה -5כלנית שירותים אקדמיים, קריית שמונה

מטרות המחקר ברמת הנדיב q בסיס מדעי לניהול וממשק השטח "ממשק אדפטיבי" זיקה בין מיני וקבוצות צמחים לטיפולי ממשק? קבלת החלטות q q q Management operation Monitoring & Research UPDATE & Impact implications בסיס נתונים באיכות גבוהה לשימוש מנהלי השטח, מדענים ואנשי חינוך העשרת הידע המדעי בארץ ובעולם ממד ותחומי תוכן חדשים לפעילות החינוכית 3002 - הוקמה ברמת הנדיב תחנת LTER ותכנית מובנית לניטור ארוך טווח

ניטור ארוך טווח של צומח עשבוני ומעוצה ברמת הנדיב מאפייני חברת ונוף הצומח q עושר מינים גבוה )כ-056 מינים, כ- %32 מהפלורה של א"י( q נוף כתמי והטרוגני )טבעי/מעשה ידי אדם( q מינים נדירים ואנדמיים )34 ברשימה( q ריבוי אבות מוצא לצמחי תרבות ממשק רעייה – בקר ועיזים )למניעת שריפות ולשמירה על גיוון נופי ואקולוגי(

q יחס מעוצים: עשבוניים 1: 11 q יחס דגניים: רחבי עלים 1: 8 q מספר מינים לריבוע 5. 0 x מ': q ממוצע 11; חציון 01; טווח 74 -1 מינים עושר מינים לריבוע שכיחו ת

התפלגות תדירויות המינים )מספר ההופעות של כל מין במסד הנתונים(

המטרה: מציאת הממשק אשר ישמר באופן מיטבי את עושר הצומח בפארקמגוון מינים יכולים q האם עושר או לשמש כלי שימושי לבחינת השפעת הממשק? q האם ניתן לשמר הרכב חברה המשתנה תדיר ומדוע אנו דואגים לכל מין שנעלם? q איזה מצב עלינו לשאוף לשמר? q מהם יעדי השימור?

מערך הניטור אזור חיץ נחל כבארה )גריגה דלילה( גריגה אופיינית 11 q חלקות 5 q אתרים X q ממשקי רעייה שונים: בקר/ביקורת בקר/בקר ועזים בקר+כריתה/ביקורת q דגימה אחת לשנתיים ניתוח הנתונים )4102 -3002( חורשת אורנים הפרדת 3 מקורות שונות: • אתר • ממשק • שנת דגימה חורשת ברושים

תוצאות: מרחב השפעת האתר וממשק הרעייה הרכב המינים 4102 -3002 אורנים ברושי ם 3 אתרי הגריגה עושר המינים - השפעת האתר עושר המינים - השפעת הממשק עם רעייה ובלעדיה . DCA/Canoco. (passive variables: year, grazing management 50. 0≥ SPSS/ANOVA/Tukey α

סיכום תוצאות )ניתוח שונות( - השפעה על עושר ומגוון המינים השפעת הטיפול: – באופן כללי עושר המינים היה גבוה יותר תחת רעייה. השפעת האתר: – עושר המינים היה גבוה יותר באזור החיץ ובגריגה לעומת הברושים והאורנים, וגבוה יותר בברושים מאשר באורנים. טיפול X אתר: – לא נמצאה השפעה של רעייה בגריגה או בחורשת הברושים. – בחלקות הרעייה, עושר המינים הגבוה ביותר נמצא באזור החיץ – בחלקות הביקורת, עושר המינים היה נמוך יותר בחורשת האורנים מאשר באתרים האחרים. תוצאות זהות התקבלו עבור שני מדדי המגוון – Shannon ו-

עושר המינים ברמת החלקה )ללא חזרות( אתר כבארה חורשת ברושים חורשת אורנים גריגה אזור חיץ שנה בקר ועזים בקר ביקורת בקר קורסת 1 ביקורת בקר 5002 941 441 6002 76 49 501 811 531 051 441 731 8002 071 941 37 78 921 741 931 551 151 251 9002 761 0102 261 551 76 39 641 041 251 381 751 051 2102 481 571 86 501 831 911 941 881 841 661 4102 501 851 151 541 331 131 761 751 851 הערכים הגבוהים ביותר התקבלו בחלקות עם התערבות! רעיית בקר וכריתה, רעיית בקר משולבת בעיזים

תוצאות )מרחב(: זיקה לטיפול מספרי מינים בזיקה לטיפולי רעייה, בהשוואה בין שנים )רפי קנט ויוחאי כרמל 1102( בניתוח הזיקה של מינים שונים נמצא כי %34 -92 מהמינים הראו זיקה לטיפול מסוים, עם העדפה של מעט יותר מינים לטיפול הרעייה ללא זיקה ביקורת

תוצאות: השפעת שנת הדגימה על הרכב המינים הרכב המינים

תוצאות: ניתוח התמדה )קרלי גולודיאץ, 6102( מס' מינים שהופיעו בסקרים ברמת הנדיב בשנים השונות מס' המינים שהופיעו בשני סקרים עוקבים מס' המינים שחזרו והופיעו בכל הסקרים

תוצאות: ניתוח התמדה )קרלי גולודיאץ, 6102( מסקנות • רוב )%98 -37 ( המינים שהופיעו בשנה מסוימת, נמצאו בשטח גם בדיגום העוקב • כרבע מהמינים הופיעו בכל השנים הממצאים מרמזים על יציבות בהרכב מיני הצמחים ברמת הנדיב

מסקנו ת האם עושר או מגוון מינים q יכולים לשמש כלי שימושי לבחינת השפעת הממשק? לא! המערכת מראה עמידות גבוהה לשינוי במדדים אלה

q האם ניתןקנט וכרמל, 1102, גולודיאץ 5102( מסקנות ) לשמר הרכב • מינים רבים מופיעים ונעלמים בכל שנה מהדיגום בפארק חברה המשתנה תדיר ומדוע • היעדרות של מין כזה או אחר מסקר שנערך בשנה מסוימת אינה מעידה אנו דואגים לכל מין שנעלם? על היכחדותו מהפארק, ואינה מצריכה פעולות ממשקיות מיוחדות • ההיעדרות וההופעה המחודשת של מינים תלויה ככל הנראה בתנאים ספציפיים המשתנים משנה לשנה, ובתהליכי אקראי של הפצה • סביר שחלק גדול מהמינים הללו אינם נעלמים לחלוטין מהפארק בשנה מסוימת אלא נעשים נדירים יותר ועל כן אינם מופיעים בסקר • טיפולי הרעייה חשובים לשמירה על המגוון הקיים בפארק של רמת הנדיב - כשליש מהמינים הראו זיקה מובהקת לאחד משני הטיפולים – רעייה או ללא-רעייה, בכל אחת מהתקופות שנבדקו • לכן, מומלץ להמשיך לנהל ממשק רעייה באזורים השונים בפארק • עם זאת, מכיוון שקיים בנק זרעים בקרקע, היעדר זמני של רעייה לא צפוי לגרום לירידה במגוון לאורך זמן

q האם ניתן לשמר הרכב חברה המשתנה תדיר ומדוע אנו דואגים לכל מין שנעלם? הבנה כי הרכב חברה קבוע אינו יעד אופרטיבי לשימור! יעד השימור מושג לאורך זמן וייתכן שאינו קיים בשום נקודת זמן נתונה

q איזה מצב עלינו לשאוף לשמר? q מהם יעדי השימור? הרכב חברה מסוים בטווח ארוך, הבטחת הטרוגניות מרחבית שתאפשר זאת

תובנות מעשיות q מיקום העשבוניים במערכת הניטור - מרכיב חשוב במערכת האקולוגית, ערך ויזואלי, חינוכי, מטיילים - לא ניתן להתעלם! q ריבוי קשיים: שונות גבוהה בין שנים, יחס עלות/תועלת גבוה מאוד ומשמעות לא ברורה של השינויים q לעתיד – לימוד הקשר לגודל הכתמים, לתפקודם האקוסיסטמי ולפיזור הגשם - יאפשר לרווח את תדירות הדגימה ולקבל החלטות במהלך העונה האם בשנה נתונה דגם פיזור חריג המצריך דיגום מחוץ לפרוטוקול