רפורמת אופק חדש האם הביאה הרפורמה לשיפור

רפורמת "אופק חדש": האם הביאה הרפורמה לשיפור באטרקטיביות מקצוע ההוראה והישגי התלמידים? דוד מעגן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועידת הכלכלה של ישראל הכנס השנתי ה – 92 של האגודה הישראלית לכלכלה יוני 3102

רקע • רפורמת "אופק חדש", אשר יושמה בהדרגה החל משנת הלימודים תשס"ח בביה"ס היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים, נועדה בין היתר לשפר את רמת השכר של מורים בכלל ומורים חדשים בפרט ובכך לחזק את מעמדם של המורים. • במקביל להעלאת השכר של מורים, הורחבה משרתם של המורים ולמספר השעות ה"פרונטליות" בכיתות התווסף רכיב של שעות "פרטניות", שנועד ללמידה בקבוצות קטנות, ע"מ להבטיח השגת יעדים של שיפור הישגי התלמידים וצמצום פערים במערכת.

ממצאי מחקרים בדבר השפעת עליית שכר על אטרקטיביות מקצוע ההוראה • מחקרים שבחנו את השפעת עליית השכר על איכות המורים, מעלים כי לעלייה בשכר תרומה חיובית לשיפור אטרקטיביות מקצוע ההוראה בכלל ואיכותם של המורים המגויסים למערכת וכן במרכיבי איכות המורים שיש להם קשר עם הישגי התלמידים )2002 , ; Figlio ; 1002 , ; Loeb and Page, 2000 ; Stinebrickner 5991 , . (Ballou and Podgursky • עוד נמצא, כי מורים שהשתכרו יותר התמידו יותר במקצוע וככל שהשכר גבוה יותר כך הסיכוי להתמיד במקצוע גבוה יותר)7002 , . Kirby, Berends, ; Marvel et al 9991 , Bobbitt et al, 1994; Ingersoll, ; and Naftel 3002 (.

ממצאי מחקרים בדבר השפעת תוספת שעות לשיפור הישגי התלמידים וצמצום פערים • מחקרים מעלים כי אחד הגורמים המשפיעים במובהק על הישגי התלמידים הוא משך הזמן המוקדש ללימודים )4002 , , (Cotton, 1989 ; Boissiere וכי הוראה בקבוצות קטנות, עשויה להרחיב את שעות הלימודים האפקטיביות של התלמידים, ובדרך כלל של המתקשים יותר )קלינוב, 8002(, ולהביא לצמצום פערים הנובעים מאי-שוויון חברתי ) ; 6891 , Cohen, 1994; Nystrand , Newmann, 1991; Oakes & Lipton, 1990; Sharan 1980; Slavin, 1980; Bossert, 1988 ; Johnson et 3891 , . (al

מטרות • בהתאם לכך, ננסה לבחון האם בעקבות העלאת השכר למורים, חל שיפור בביקוש למקצוע ההוראה, באיכות הפונים להוראה וביכולת השימור של מורים במערכת. • בנוסף, ננסה לבחון האם לתוספת שעות )פרטניות(, קשר עם הישגי התלמידים וצמצום פערים בהישגים.

שיטה • • • לצורך בחינת שאלות אלו, נעשה שימוש במספר מדדים ומודלים סטטיסטיים, בהתבסס על נתונים מינהליים מהעשור האחרון שנאספו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך הבחנה בין השנים שלאחר כניסת הרפורמה לשנים שטרם כניסת הרפורמה, באופן שמאפשר לזהות שינוי מגמות במדדים השונים. מערך הנתונים, כלל: נתונים על בוגרי מכללות לחינוך, 2002 -0102 נתונים על כוחות הוראה בחינוך היסודי, 0002 -1102 נתונים על בחינות מיצב)כיתה ה'(, 2002 -0102

ממצאים

מיגבלות במדידת "שיפור" באטרקטיביות • רפורמה חדשה: מיגבלת הזמן להטמעה בכלל המערכת. • השפעות חיצוניות: עקב המיתון במשק בשנת 9002. • חלון הזדמנויות מוגבל: להשוואה בין בי"ס שכבר נכנסו לרפורמה לעומת אחרים שעוד לא הצטרפו, תחת המיגבלה שכולם כבר הצטרפו עד לשנת 2102.

מדדים לאטרקטיביות מקצוע ההוראה )*( לצורך בחינת השפעת הרפורמה, הוגדר משתנה "רפורמה", שקיבל ערך 1, לשנים 8002 ואילך ו 0 לשנים שלפני החלת הרפורמה

איכות הסטודנטים החדשים במכללות לחינוך • מדד אפשרי לבחינת תרומתה של הרפורמה, הינו איכותם של הסטודנטים החדשים במכללות לחינוך. • היינו מצפים כי החלת הרפורמה, תמשוך כוחות איכותיים יותר למקצוע מה שיתבטא בשיפור איכותם של הסטודנטים החדשים במכללות לחינוך, עפ"י הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית וכן במאפייני הרקע הסוציו-דמוגרפים שלהם.

סטודנטים חדשים )שנה א'( במכללות האקדמיות לחינוך, לפי ציון פסיכומטרי ממצאים: מנתוני הלוח ניתן לראות עליה בציון הפסיכומטרי של סטודנטים ערבים, לעומת ירידה בקרב סטודנטים יהודים

ממצאי מודל ) (OLS להישגי הבחינה הפסיכומטרית של סטודנטים חדשים ל"רפורמה" מתקבל מקדם חיובי ומובהק להסבר השונות בציון הפסיכומטרי ביחס לשנים שקדמו לרפורמה, אם כי עוצמתו די חלשה

שיעורי המתמחים להוראה • • מדד שמשקף לדעתנו את הכוונה לעסוק במקצוע ההוראה, הינו פנייה להתמחות)סטאז'(, אשר מקנה לבוגר רישיון לעיסוק בהוראה. בהתאם לכך, ניתן להבחין בין שתי קבוצות של בוגרים, כאלו שהסתפקו בקבלת התואר "בוגר בהוראה"). (B. Ed ולא המשיכו לשלב הבא של שנת התמחות לעומת אחרים שפנו להתמחות מתוך כוונה לעסוק במקצוע.

שיעור המתמחים מבין מקבלי תואר "בוגר בהוראה" במכללות האקדמיות לחינוך בשנים 9002 -0102, ניתן לראות, כי שיעור המתמחים גבוה יותר בקרב שתי האוכלוסיות ובאופן בולט יותר בקרב ערבים. יחד עם זאת, בקרב שתי הקבוצות, שיעור המתמחים דיי זהה לשנים 5002 -6002 ואף נמוך משיעורם בתחילת העשור.

איכות המתמחים להוראה • מעבר להיבט הכמותי של שיעור הפונים להתמחות מבין בוגרי המכללות, ישנו גם ההיבט האיכותי באשר למאפייני איכות של הפונים להתמחות, כגון יכולת ) , (Ability עפ"י הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית וכן מאפייני רקע סוציו- דמוגרפיים. • היינו מצפים כי בעקבות החלת הרפורמה, נראה שיפור בתמהיל האיכות של הפונים להתמחות מבין בוגרי המכללות, מתוך הנחה כי הרפורמה משפרת את האטרקטיביות של העיסוק בהוראה.

מקבלי תואר "בוגר בהוראה", לפי התמחות וציון פסיכומטרי ניתן לראות שינוי קל במגמה בקרב ערבים לטובת הפונים להתמחות שמתאזן בשנת 0102. בקרב יהודים, לא ניתן לראות שינוי.

ממצאי מודל לוגיסטי להסתברות להתמחות בהוראה, בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" ל"רפורמה" תרומה שלילית להסתברות להתמחות, כך גם לציון הפסיכומטרי. למשתנה המשולב פסיכומטרי*רפורמה, מתקבלת תרומה חיובית להסתברות להתמחות, מה שמציין כי בעקבות הרפורמה חל שיפור באיכות הפונים להתמחות עפ"י הציון הפסיכומטרי. לעומת זאת, עפ"י השכלת הוריהם של הבוגרים, אין כל שינוי בעקבות הרפורמה

שיעור הבוגרים הנכנסים למקצוע ואיכותם • שיעור הכניסה למקצוע של בוגרי המכללות לחינוך, יכול לשמש מדד נוסף לבחינת אטרקטיביות המקצוע בעקבות החלת הרפורמה. • היינו מצפים כי שיעור זה יגדל באופן יחסי בעקבות החלת הרפורמה, מתוך הנחה כי המקצוע אטרקטיבי יותר עקב העלייה בשכרם של המורים החדשים. • כמו כן, היינו מצפים כי החלת הרפורמה, תמשוך בוגרים איכותיים יותר למערכת בהשוואה לעבר.

שיעור הנכנסים להוראה מקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה", לפי התמחות ממצאים: מהתרשים לא ניתן לראות שינוי מגמה חיובי בשיעורם של הנכנסים למקצוע

ממצאי מודל לוגיסטי להסתברות כניסה להוראה, בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" לרפורמה ולהישג בבחינה הפסיכומטרית קשר שלילי עם סיכויי הכניסה למקצוע, יחד עם זאת לאחר כניסת הרפורמה מתקבל מקדם חיובי המשקף שיפור מובהק באיכות הנכנסים למקצוע מבין הבוגרים. כך גם עפ"י השכלת הוריהם של הבוגרים.

שיעורי הנשירה מהמקצוע)חדשים( • • מדד זה, יבחן את שיעורם של המורים החדשים אשר נשרו מהמקצוע, כעבור שנה מכניסתם להוראה. נדגיש כי מאחר ומרבית הנשירה מתרחשת במעבר בין השנה הראשונה לשנייה במקצוע, הרי ששיעור הנשירה כעבור שנה מאפשר לנו בחינה השוואתית לשינויים אפשריים במגמה בעקבות החלת הרפורמה. בהתאם לכך, היינו מצפים לראות שיפור מסוים ביכולת השימור של מורים חדשים במערכת, שיתבטא בירידה בשיעורם של המורים החדשים שנושרים מהמקצוע. בנוסף, היינו מצפים לראות שיפור ביכולת השימור של מורים איכותיים יותר, עפ"י מדדי האיכות שציינו לעיל.

שיעור המורים החדשים בחינוך היסודי, שנשרו כעבור שנה שיעורי הנשירה של מורים חדשים, לא רק שלא ירדו לאחר שנת המעבר לרפורמה, אלא אף עלו

ממצאי מודל לוגיסטי להסתברות נשירה של מורים חדשים ל"רפורמה" מתקבל מקדם חיובי ומובהק להסתברות לנשירה ביחס לשנים שקדמו לרפורמה. לציון הפסיכומטרי בד"כ קשר חיובי. יחד עם זאת, בשילוב עם משתנה הרפורמה, קשר זה הופך שלילי, מה שמציין כי בשנים שלאחר יישום הרפורמה, ההסתברות לנשירה של מורים חדשים פוחתת עם העלייה בציון הפסיכומטרי

שיעורי הנשירה מהמקצוע)ותיקים( • בשונה ממורים חדשים שנכנסו למערכת תחת מבנה ההעסקה חדש עפ"י הרפורמה, הרי שלמורים ותיקים, לצד שיפור בשכר עפ"י הרפורמה, גדל גם עומס ההוראה במונחי שעות עבודה שבועיות, כתוצאה מהוספת שעות פרטניות להיקף משרתם, באופן שעשוי להיות לו אפקט שלילי לגבי יכולת שימורם במערכת. • בהתאם לכך, נרצה לבחון האם ניתן לראות עלייה בשיעורי הנשירה של מורים ותיקים יותר במערכת

ממצאי מודל לוגיסטי להסתברות נשירה של מורים ותיקים ל"רפורמה" מתקבל מקדם חיובי ומובהק להסתברות לנשירה ביחס לשנים שקדמו לרפורמה

שיעורי נשירה מוסדיים • מעבר לשאלות בדבר השפעת הרפורמה על נשירה והתמדה במקצוע של מורים כבודדים, יש עניין לבחון את השפעתה על ביה"ס בכלל וכן להבדלים בין בי"ס שהצטרפו לרפורמה לעומת אחרים. • יהיה זה רק סביר לצפות, כי בעקבות החלת הרפורמה נראה גם שיפור ביכולת השימור של ביה"ס, תחת ההנחה כי מקצוע ההוראה בעקבות יישום הרפורמה, הינו אטרקטיבי יותר יחסית לעבר. • בהתאם לכך, נרצה לבחון את האפקט שהיה לכניסת הרפורמה על כלל ביה"ס מצד אחד ומצד שני את לנתח את ההבדלים בין ביה"ס שהצטרפו לרפורמה לעומת אחרים, ביכולת השימור של מורים לאחר החלת הרפורמה

שיעורי נשירה מוסדיים מהתרשים עולה תמונה ברורה, כי בעקבות החלת הרפורמה, שיעורי הנשירה המוסדיים כמעט הכפילו עצמם במערכת בתוך מספר שנים

שיעורי נשירה מוסדיים, לפי הצטרפות לרפורמה ניתן לראות מגמת עלייה ברורה בשיעור זה גם בבי"ס שהצטרפו לרפורמה, אך באופן קיצוני בבי"ס שלא הצטרפו לרפורמה בשנים אלו

ממצאי מודל ) (OLS לשעורי נשירה ברמת המוסד ל"רפורמה" מתקבל מקדם חיובי ומובהק בהסבר שיעורי הנשירה ברמת המוסד. להצטרפות ביה"ס לרפורמה מתקבל מקדם שלילי, אך לא מובהק.

מדדים לאטרקטיביות מקצוע ההוראה )סיכום(

הישגים וצמצום פערים

מיגבלות במדידת "שיפור" בהישגים • • מדידת "שיפור" בהישגים מוגבלת, מאחר וציוני המיצב אינם מכוילים לפני 8002, ובהתאם לא ניתן להשוות בצורה אפקטיבית "שיפור" בהישגים בעקבות כניסת הרפורמה. חלון הזדמנויות מוגבל: להשוואה בין בי"ס שכבר נכנסו לרפורמה לעומת אחרים שעוד לא הצטרפו, תחת המגבלה שכולם כבר הצטרפו עד לשנת 2102. מחזוריות בחינות המיצ"ב: מאחר וכל בי"ס נבחן אחת לארבע שנים בכל תחום דעת)אחת לשנתיים בשני תחומי דעת בלבד(, הרי שגם לאחר כניסת הרפורמה לא ניתן לבחון אפקטיבית שיפור בהישגים. רפורמה חדשה: מגבלת הזמן להטמעה בכלל המערכת.

הישגי התלמידים • לאור התוספת של שעות פרטניות להיקף המשרה של מורים ברפורמה, שיועדו בהגדרה לשיפור הישגיהם של התלמידים במערכת ולצמצום פערים, היינו מצפים כי ימצא קשר סטטיסטי בין בי"ס שהצטרפו לרפורמה לבין הישגי התלמידים. • לצורך כך, נבחן את הישגי התלמידים במיצ"ב בכיתות ה' בשנת 0102, תוך השוואה בין בי"ס שנכנסו לרפורמה בשנים 8002 -0102, לעומת בי"ס שלא נכנסו לרפורמה עד שנת 0102, מתוך הנחה כי ביה"ס שכבר הצטרפו לרפורמה, הספיקו ליישם לפחות לשנה-שנתיים-שלוש את השעות הפרטניות לטובת שיפור הישגי התלמידים באופן שניתן לראות אפקט כלשהו במונחי הישגיהם, כל זאת תוך פיקוח על יתר מאפייני התלמידים ובתי הספר.

ממצאי מודל) (OLS להישגי התלמידים בבחינת המיצ"ב במתמטיקה )כיתה ה', 0102( 983. 0=2 N=416, R ממצאים: לבי"ס ברפורמה, קשר חיובי עם ההישג במתמטיקה, אם כי מובהקותו ועוצמתו נמוכים יחסית.

ממצאי מודל) (OLS להישגי התלמידים בבחינת המיצ"ב במדעים )כיתה ה', 0102( 233. 0=2 N=379, R ממצאים: לבי"ס ברפורמה, לא נמצא קשר עם ההישג במדעים.

ממצאי מודל) (OLS להישגי התלמידים בבחינת המיצ"ב באנגלית )כיתה ה', 0102( 753. 0=2 N=377, R ממצאים: לבי"ס ברפורמה, לא נמצא קשר עם ההישג באנגלית.

צמצום פערים • באשר לשאלת צמצום הפערים, נרצה לבחון האם בתוך ביה"ס שנכנסו לרפורמה בשנים 8002 -0102, השונות בהישגים בין התלמידים הינה קטנה יותר בהשוואה לבי"ס שלא נכנסו לרפורמה עד שנת 0102, מתוך הנחה כי תוספת השעות הפרטניות בבי"ס אלו, אכן הובילה לצמצום פערים בין התלמידים, כל זאת תוך פיקוח על יתר מאפייני התלמידים ובתי הספר. • לצורך כך, נשווה את השונות בהישגי המיצב )עפ"י ערכי , (CV בין בי"ס ברפורמה לאחרים וכן נבדוק את יחס השונות)עפ"י ערכי , (cv בין בי"ס ברפורמה לאחרים.

שונות בהישגי המיצב)כיתה ה'(חינוך עברי ממצאים: בחינוך העברי, ניתן לראות כי השונות )עפ"י ערכי , (CV בהישגי המיצ"ב קטנה יותר בבי"ס ברפורמה, לאורך השנים ובכל תחומי הדעת.

שונות בהישגי המיצב)כיתה ה'(חינוך ערבי ממצאים: בחינוך הערבי לעומת זאת, השונות )עפ"י ערכי , (CV בהישגי המיצ"ב בין בי"ס ברפורמה לאחרים, פחות עיקבית.

יחס שונות )ערכי , (CV בין בי"ס ברפורמה/לא ברפורמה, חינוך עברי ממצאים: יחס השונות)עפ"י ערכי , (cv בין בי"ס ברפורמה לעומת בי"ס שאינם ברפורמה, בד"כ קטן יותר. יחד עם זאת, בניגוד למצופה במהלך השנים יחס זה יציב ולא ניכרת מגמה ברורה של התרחבות )ואף התכנסות במדעים(.

יחס שונות )ערכי , (CV בין בי"ס ברפורמה/לא ברפורמה, חינוך ערבי ממצאים: יחס השונות)עפ"י ערכי , (cv בין בי"ס ברפורמה לעומת בי"ס שאינם ברפורמה, לא עקבי ובחלק מהמקצועות/שנים השונות בבי"ס ברפורמה אף גדולה יותר. בנוסף, ניתן לראות מגמת התכנסות באנגלית ומדעים.

יחס שונות )ערכי , (CV בין בי"ס ברפורמה/לא ברפורמה )2002 -5002( ממצאים: מבדיקת יחס השונות)עפ"י ערכי , (cv בין בי"ס ברפורמה לעומת בי"ס שאינם ברפורמה, בשנים שקדמו לרפורמה עולה, כי גם טרם כניסת הרפורמה השונות קטנה יותר בבי"ס ברפורמה, כך שלא ניתן לייחס זאת להשפעת תוספת שעות פרטניות במסגרת הרפורמה.

סיכום ומסקנות • • לסיכום, ממצאי המדדים השונים מעלים: מבחינת אטרקטיביות מקצוע ההוראה, לרפורמה לא נמצאה השפעה חיובית בכל הקשור למשיכה ושימור של מורים במערכת. יחד עם זאת, הרפורמה כן הובילה לשיפור באיכותם של הפונים לעיסוק בהוראה. מבחינת הישגי התלמידים, להוציא קשר חלש עם הישגי המיצב במתמטיקה, לרפורמה לא נמצאה השפעה מובהקת. מבחינת צמצום פערים, ניכר כי השונות )עפ"י ערכי , (CV קטנה יותר בבי"ס ברפורמה ובאופן בולט בחינוך העברי. יחד עם זאת, שונות זו נמצאה קטנה יותר גם טרם כניסת הרפורמה, כך שלא ניתן לייחס זאת להשפעת תוספת שעות פרטניות במסגרת הרפורמה.

תודה על ההקשבה

רשימת מקורות • • Ballou, D. , & Podgursky, M. (1995). Recruiting smarter teachers. Journal of Human Resources, 326 -338. Bobbitt, S. A. , Leich, M. C. , Whitener, S. D. , & Lynch, H. F. (1994). Characteristics of movers, stayers and leavers: Results of the 1991 -92 Teacher Follow-up survey. Washington, DC: Department of Education. National Center for Education Statistics. Figlio, D. N. (2002). Can Public Schools Buy Better-Qualified Teachers? . Industrial and Labor Relations Review, 686 -699. Ingersoll, R. M. , & Smith, T. M. (2003). The wrong solution to the teacher shortage. Educational leadership, 60(8), 30 -33. Kirby, S. N. , Berends, M. , & Naftel, S. (1999). Supply and demand of minority teachers in Texas: Problems and prospects. Educational Evaluation and Policy Analysis, 21(1), 47 -66. Loeb, S. , & Page, M. E. (2000). Examining the link between teacher wages and student outcomes: The importance of alternative labor market opportunities and non-pecuniary variation. Review of Economics and Statistics, 82(3), 393 -408. Marvel, J. , Lyter, D. M. , Peltola, P. , Strizek, G. A. , Morton, B. A. , & Rowland, R. (2007). Teacher Attrition and Mobility: Results from the 2004 -05 Teacher Follow-Up Survey. NCES 2007 -307. National Center for Education Statistics, 63. Stinebrickner, T. R. (2001). Compensation policies and teacher decisions. International Economic Review, 42(3), 751 -780.