קוראן סורה יב חזון יוסף עליו השלום

קוראן סורה יב. חזון יוסף עליו השלום נגלה במיכ"ה ובו מאה ואחד עשר פסוקים. בשם אלה הרחמן והרחום )א( א"ל"ר אלה אותות הספר הגלוי. )ב( שלחנו אליכם את הקורן בלשון ערבית למען תבינוהו. )ג( בגלותנו לך את הקורן הזה, נספר לך סיפור נעים אשר לא ידעת מקדם.

סיפור יוסף ואשת פוטיפר )זוליח'ה( מבין כל הנביאים, יוסף לבדו זכה שיוקדש לו פרק שלם בקוראן )פרק יב(; המדובר ב"סורת יוסף", שהאסלאם השיעי אינו מכיר בה, ואילו הפלג הסוני מייחס לה חשיבות רבה. באופן כללי עוקב הנוסח הקוראני אחר הסיפור התנכ"י. אך לא נזכרים בו שמות זולת יעקב ויוסף. יחד עם זאת, נוספו מוטיבים חדשים שלמרביתם מקורות במדרשים היהודיים. על אלה הוסיפה האגדה המוסלמית פרטים שנועדו לחדד את משמעות הסיפור ותכליתו. אנו מביאים בסוף המצגת את "סורת יוסף" בשלמותה, כדי שהמעוניינים יוכלו לעיין בה. יוסף וזוליח'ה, כתב יד פרסי מאת אל-ג'אמי, איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז.

הקוראן מתאר בקצרה את העלאת יוסף מן הבור, מכירתו לשיירה והבאתו למצרים. אין כאן גודש פרטים. אין איזכור של מדיניים או ישמעאלים, וגם לא ברור בטקסט האם האחים מכרו אותו? המחיר היה פעוט, דרהמים ספורים, ויוסף מוצא עצמו בבית מצרי נכבד. המוטיב הנבואי וההשגחה העליונה חוזרים, שוב ושוב בסיפור הקוראן. "אצבע אלוהים "נמצאת בהעלאת יוסף מן הבור, בהסתרתו בין סחורותיהם של אנשי שיירת הרוכלים ובמכירתו. סיפורו של יוסף בבית פוטיפר הוא סיפור דרמטי. במהלך כל הסאגה הזו, מרגע הגיעו לבית פוטיפר ועד לפנייתו של המלך אל יוסף לסייע לו בפתרון חלומותיו, נזכר יוסף בשמו פעמיים בלבד. הסיפור של יוסף הופך כאן לסיפור סימבולי ולא פרסונלי. ברוב ציורי כתבי היד המוסלמים, ראשו של יוסף מוקף בלהבות זהובות, הילת האור הזוהר שמסמלת קדושתו.

הקוראן מתאר את דמותו של יוסף בסיפור זה, כאדם המתמודד עם יצרו ועם צו אלוהיו ומצליח לעמוד בפני יצרו. בתחילת הסיפור, בפסוק 12, משלב הפסוק את דברי הקונה המצרי לאשתו עם הכוונה האלוהית בנפילת יוסף בשבי ובמכירתו: "ככה השרשנו את יוסף בארץ מצרים למען נלמדו לפרש את הקורות, כח אללה שולט על הכול, אף כי רוב האנשים אינם יודעים זאת". בהמשך, בפסוק 92, מקבל יוסף הנחיה מפורשת להתרחק מן האשה המצרייה, הנחיה שאינה מצוייה בסיפור המקראי: "אולם אתה יוסף הסתלק מזה". בפסוקים הבאים בקוראן, מופיע תיאור דרמטי של עימות בין האישה המצרייה לנשים )הנכבדות( בעיר. גם לעימות זה אין זכר בתורה. מדובר בסיפור בעל אופי מדרשי, שבו מעמידה בעלת הבית את יתר הנשים במבחן יופיו של יוסף: "בינתיים התחילו נשות השרים לספר בעיר, כי אשת השר הגדול חשקה בעבדה ורצתה לפתותו והיא במבוכה רבה. וכאשר שמעה אשת השר על דברי הרכילות של חברותיה, הזמינה אותן לסעודה ומסרה לכל אחת מהן סכין. ואחר כך פקדה על יוסף לצאת אליהן. ובראות הנשים את יופיו פצעו את ידיהן מרוב התפעלות. ותאמרנה: "ישמרנו אללה! אין זה בשר ודם, אלא מלאך אציל". הסיפור בקוראן מדגיש , כי יוסף התפלל להיזרק לבית הסוהר, כדי שלא ייכשל בפיתוייהן של נשים. חרי אפו של פוטיפר מפורש בקוראן כהיענות האל לתפילת יוסף. )שלמה אלון(

נוסף לסיפורו של יוסף המופיע בקוראן, ישנן אגדות רבות העוסקות בסיפורו, ובהן נזכר שמה של אשת פוטיפר, זוליח'ה. על סיפורו של יוסף, ובעיקר על הקשר בינו לבין זוליח'ה, נכתבו ספרי שירה. אין פלא, שהסיפור זכה גם לייצוג אמנותי רחב ביותר בהשוואה לשאר סיפורי הנביאים. ספרו של המשורר אל-ג'אמי, שהתפרסם בשנת 3841, הוא הפופולארי ביותר בהם. אנו מביאים במצגת זו, במשולב עם הכתוב בקוראן, ציורים וקטעים מתוך ספרי שירה וכתבי היד המתבססים על אגדות יוסף וזוליח'ה, שאינם נזכרים כלל בקוראן. יוסף וזוליח'ה. איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז. גואש על נייר. כתב היד נוצר בקשמיר שבהודו במאה ה-81. האחים לוקחים את יוסף לשדה; אמו רחל ואביו יעקב צופים בהם מרחוק

יוסף וזוליח'ה, כתב יד פרסי מאת אל-ג'אמי, חתום בידי מיר עלי. איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז. . קוראן, סורה י"ב, )ח( ויאמרו אחי יוסף: הן אבינו אוהב את יוסף ואת אחיו ממנו, ואנחנו עצומים; גדולה שגגת אבינו! )ט( הרגו את יוסף או הביאוהו אל ארץ רחוקה! אז ייטיבו פני אביכם לכם מתמול שלשם, ותהיו אחרי כן גוי מצליח! )י( ויאמר האחד: אל תמיתו את יוסף! השליכו אותו אל מעמקי הבור; ואחרי עשותכם זאת עוברי דרך יוציאוהו משם. . . )יט( ויעברו אנשים סוחרים, וישלחו איש מקרבם אל הבור לשאב מים; ויאמר: בגד! הן עלם זה! ויכחדוהו למען מכרהו; אך אלהים הבין אל פעלם. כל הפסוקים המובאים במצגת הם מן הקוראן, הסוחרים המדיינים מעלים את יוסף מן הבור סורה י"ב, "חזון יוסף עליו השלום"

)יב( שלחהו אתנו, למען ישתעשע ויצחק עמנו! אנחנו נערבנו. )יג( ויאמר יעקב: צר לי מאד בלכתו אתכם, כי ירא אנכי פן יאכלהו זאב, באשר אתם לא תשמרוהו! )יד(ויאמרו: איך יאכלהו זאב ואנחנו עצומים? הן נאבד כלנו! )טו( ויהי אחרי קחתם אותו אתם ואחרי המתיקם סוד להשליכו אל מעמקי הבור, ונגלה ליוסף לאמר: הן תזכירם את פעלם הזה בעת אשר לא ישערוה עוד בנפשם. )יז( ויאמרו: הן נפתלנו במרוצתנו, ונשם את יוסף שומר לכלינו, ויאכלנו זאב; הן לא תאמין לנו גם אם צדיקים אנחנו. )יח( ויראוהו את כתונת יוסף מגואלה בדם כזב; ויאמר יעקב: אולי בדאתם זאת מלבכם יוסף וזוליח'ה, כתב יד תורכי מאת חמדי. המחצית השנייה של המאה הט"ז. האחים מביאים את הזאב למשפט לפני יעקב

המלאך גבריאל מתגלה ליוסף בתוך הבאר

"Yusuf Freed from the Well", Folio from the Bellini Album late 16 th century Turkey

“Yusuf is Drawn Up from the Well", from a Yusuf and Zulaikha of Jami Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami (1414– 92)

יוסף בחברת הסוחרים הישמעאלים לאחר שהועלה מן הבאר. מתוך "גן טוהר" מאת מירח'ואנד. בגדאד. התקופה העות'מנאית. 0061 יוסף יושב במרכז המאהל לבוש בגדי קדוש , ומסביבו נכבדי הסוחרים הישמעאלים, המסתכלים בו בהערצה שמתוך הכרה בכוחו הנבואי. מסביב לסצינה המרכזית פעילויות שונות של מאהל הסוחרים.

זוליח'ה נכנסת לבירת מצרים לקראת חתונתה לפוטיפר

יוסף וזוליח'ה, כתב יד פרסי מאת אל-ג'אמי, איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז. . )כ( וימכרוהו במחיר קטן באיזה אדרכמונים, כי לא הוקירו את ערכו. )כא( ויאמר המצרי, אשר קנהו, אל אשתו: לאט לי לנער הזה, אולי יועלינו או יהיה לנו לבן! כן הרימנו את יוסף בארץ ונורהו את פתרון הנעלמות, כי עוז לאלהים להקים את דברו; אך רוב האנשים לא יבינו זאת. )כב( ובהיותו לאיש נתנו לו חכמה ודעת; כן ניטיב לתמימי דרך. יוסף מוצג למכירה בשוק העבדים

יוסף וזוליח'ה, כתב יד פרסי מאת אל-ג'אמי, איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז. יוסף מוצג למכירה בשוק העבדים

"Zusuf is Purchased in Egypt by Zulaikha", Folio from a Yusuf and Zulaikha of Jami Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami (1414– 92)

"Zulaykha Bidding for Yusuf in the Slave Market in Egypt", second half 16 th century. Iran, Shiraz

"Yusuf Tending the Flocks", Folio of a Yusuf and Zulaykha of Jami Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami (1414– 92)

המבחן של יוסף חוזר בספרות הפרשנית האסלאמית כמה פעמים. תחילה, כאשר עמד בסירובו להיענות לחיזורי הגבירה המצרייה )שבמשך השנים הוסב שמה לזוליח'ה(; אחר כך, כשהושלך לבית האסורים ועסק שם בהוראת האמונה באל אחד )קוראן(. פרשני הקוראן, במקביל למדרשיים היהודיים , מסבירים את סירובו של יוסף להיענות לחיזורי האשה על רקע היותה עובדת אלילים: "הכניסה אותו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון עד שהעמידה אותו על מיטתה, והיתה עבודה זרה שלה חקוקה למעלה הימנה, נטלה סדין וכיסתה פניה. , ) Yusuf and Zulaikha (Joseph chased by Potiphar's wife . 8841 , miniature by Behzād

ההיסטוריון ראשיד א-דין מרמז לפרשנות זו עצמה בדבריו: "אמר יוסף לאשת פוטיפר: ‘וכי אין את מפחדת מאלוהים ומן היום האחרון? ' אבל היא, שלא היתה מאמינה באלוהים, צחקה לו ואמרה: 'אתה היום עבדנו וחייב לנהוג על פי אמונתנו. ‘ ההתנגשות בין יוסף וזוליח'ה מוצגת בכתבים אלו כעימות בין שתי דתות" דתו של יוסף נביא אלוהים והדת הפאגאנית. יוסף, בהקשר זה, הושלך אל הבור ונשלח למצרים כדי להפיץ את הדת האמיתית, ואף עשה כן לאחר שנעשה וזיר. זוליח'ה מנסה לעצור את יוסף במנוסתו יוסף וזוליח'ה, כתב יד תורכי מאת חמדי. המחצית השנייה של המאה הט"ז

)כא( ויאמר המצרי, אשר קנהו, אל אשתו: לאט לי לנער הזה, אולי יועלינו או יהיה לנו לבן! כן הרימנו את יוסף בארץ ונורהו את פתרון הנעלמות, כי עוז לאלהים להקים את דברו; אך רוב האנשים לא יבינו זאת. )כב( ובהיותו לאיש נתנו לו חכמה ודעת; כן ניטיב לתמימי דרך. )כג( ותחשק נפש גברתו בו, ותסגר את הדלת ותאמר: בוא הנה! ויאמר יוסף: חלילה לי מחטוא לד', אשר עשה עמדי חסד, ויניחני בדרך הטוב; הוא לא יצליח את דרך החוטאים! יוסף וזוליח'ה, כתב יד פרסי מאת אל-ג'אמי, חתום בידי מיר עלי. איראן, סגנון משהד, המאה הט"ז. Minature from the Persian manuscript . )2941 -4141( "Yusuf and Zulaikha" by Jami

)כד( ותחשק נפשה בו, וגם נפשו חשקה בה, לולי ראה אות מאת אדוניו; כן הסרנו עון וחרפה מעליו, כי עבד נאמן היה לנו. )כה( וברוץ שניהם אל הדלת ותקרע את כתנתו מאחוריו ותפגע בבעלה הבא ותאמר אליו: מה לעשות לאיש החורש רעה על משפחתך? הלא ינתן במשמר או יוסר בענש גדול? )כו( ויאמר יוסף: לא כי היא הסיתתני! , " "Zulaikha Seizing the Skirt of Joseph's Robe Folio of a Yusuf and Zulaykha of Jami )29– 4141( Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami

Yusuf and Zulaikha", Folio from a Bustan of Sa`di" present-day Uzbekistan, Bukhara

"Zulaikha Seizing the Skirt of Joseph's Robe", Folio of a Yusuf and Zulaykha of Jami Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami (1414– 92)

שטיח ועליו תמונות מחיי יוסף איראן, טהראן, סוף המאה הי"ט. במרכז השטיח ארבע תמונות מחיי יוסף )מלמעלה למטה(: יוסף ויעקב מאוחדים בגן עדן; העלאת יוסף מן הבאר; בנות מצרים מאבדות את עשתונותיהן בשעת המשתה למראה יוסף היפה; הפגישה בין יוסף, יעקב והאחים. מסגרת השטיח בנויה דגמי מדליונים עם פסוקי שירה מתוך "יוסף וזולח'ה.

את סיפורם של יוסף וזוליח'ה אפשר לקרוא בספרה של נעמה ברוש, סיפורי התנ"ך בציור המוסלמי. הסיפור מספר על נסיכה יפהפייה בשם זוליח'ה, שראתה כמה פעמים בחלומה נער אציל ויפה תואר, הוא יוסף, והתאהבה בו. יוסף מופיע בחלומה של זוליח‘ה. הודו, בנגל, סגנון מוגולי, 0571 בקירוב

איור מתוך כתב-יד פרסי המספר את סיפורם של יוסף וזוליח'ה )אשת פוטיפר(, כפי שנכתב על ידי המשורר אל-ג'אמי. סיפור יוסף וזוליח'ה הוא עיבוד של הקוראן לסיפור המקראי על יוסף ואשת פוטיפר. זוליח'ה מתחננת אל יוסף שיופיע שנית בחלומה שיגלה לה את שמו ומוצאו

"Zulaikha after her Second Dream of Yusuf", Folio from a Yusuf and Zulaikha of Jami

עם הזמן נישאה זוליח'ה לווזיר מצרי, אך לא חדלה להשתוקק לפגוש את יוסף. מאוחר יותר זכתה זוליח'ה ביוסף כשמכרו אותו בהגיעו למצרים. לאחר שיוסף לא נענה לחיזוריה, ניסתה זוליח'ה לפתותו, בארמון שנבנה לשם כך. יוסף ברח מחדר לחדר, עד שבחדר האחרון הצליחה זוליח'ה לאחוז בחולצתו. החולצה נקרעה, וזוליח'ה האשימה את יוסף שהוא זה שניסה לאחוז בה. משום כך שלח הווזיר את יוסף לכלא.

יוסף מובל לבית הסוהר

מאוחר יותר הוכחה חפותו של יוסף, ונתגלה ברבים קלונה של זוליח'ה. נשות מצרים החלו ללעוג לה, והיא החליטה לערוך משתה מפואר שבו תציג את יוסף לפני חברותיה, כדי שיבינו את אהבתה המטורפת אליו. כל אחת מהנשים במשתה קיבלה סכין ותפוח. כשהוכנס יוסף לאולם המשתה, איבדו הנשים את עשתונותיהן לנוכח יופיו השמימי, וכולן חתכו את אצבעותיהן במקום את התפוח. 4 איראן, המאה הי"ט

"Yusef Serves for Zulaikha at a Feast", Maulana Nur al-Din `Abd al-Rahman Jami (1414– 92)

Illustration to the story of Yusuf and Zulaikha Hyderabad, India, 1750

The Egyptian women cutting their fingers in the presence of Yusuf. Iran, Shiraz, 1570 Yusuf entering the presence of Zulaikha and her attendants for the first time.

"Yusuf before the Ladies of Cairo" second half 16 th century Iran, Shiraz

אחד הנושאים האהודים ביותר על הציירים הפרסים המאוחרים הוא סצינת המשתה. וכך מסופר בקוראן י"ב: )ל( ותאמרנה נשי העיר אשה אל אחותה: אשת האיש הנכבד נשאה את עינה על עבדה ותחשק נפשה בו; מה גדולה אולתה! )לא( ויהי בשמעה את לעגי שפתיהן, ותשלם ותקרא להן לאכול לחם אתה, ותשם לפני כל אחת מהן סכין, ותאמר אל יוסף: הראה להן! ויהי בראותן אותו ותהללנה אותו על יפיו ותחתכנה את ידיהן ותאמרנה: הוי אלהים! אין זה בן אדם כי אם מלאך נוצץ. )לב( ותאמר: זה העלם אשר לעגתם לי עליו! נשות-החצר המצריות מאבדות את עשתונותיהן למראה יופיו של יוסף. איראן, אספהאן, סגנון קאג'ארי, המאה הי"ט

ציור המוגולי מיניאטורי המתאר את סיפורו של יוסוף וזוליח'ה

נשות-החצר המצריות מאבדות את עשתונותיהן למראה יופיו של יוסף. איראן, אספהאן, סגנון קאג'ארי, המאה הי"ט

גב מראה, נשות-החצר המצריות מאבדות את עשתונותיהן למראה יופיו של יוסף איראן, אספהאן, סגנון קאג'ארי, המאה הי"ט

זוליח'ה מתבוננת ביוסף הנמצא בכלא איראן ת'וראסאן. סוף המאה הט'ז.

יוסף פותר את חלומות פרעה כתב יד של מוחמד מירק, 6771

)נד( ויאמר פרעה: הביאו אלי את יוסף ואקרבהו לנפשי! ובבוא יוסף ויאמר אליו המלך: מהיום הזה והלאה תהיה איש שלומי! )נה( ויאמר יוסף: שימני על בתי המסכנות אשר בארצך ואשים עיני עליהם! )נו( כן הרימנו את יוסף בארץ, למען ישב בכל אשר יחפץ; אנחנו מריקים את רחמינו על הישר בעינינו ולא נגרע את שכר תמימי דרך. )נז( אך שכר העולם הבא טוב מכלם בעיני המאמינים ויראי אלהים. מינויו של יוסף לווזיר מצרים, מתוך "יוסף וזליח'ה" מאת אל-ג'אמי. איראן, קזווין, 1851

Yusuf, who has been apointed Vizier, consults with the King of Egypt Persian Manuscripts. 1614

)נח( אז באו אחי יוסף מצרימה ויגשו אליו ויכירם והם לא הכירוהו. )נט( ויהי אחרי תתו להם די מחסורם ויאמר אליהם: הביאו את אחיכם הקטן בן אביכם הנה! הלא ראיתם כי הרביתי לכם אוכל וכי חנון ונותן אני. )ס( ואם לא תביאוהו אלי, לא אשביר לכם בר, ולא תקרבו אלי! )פז( ויהי בשובם אל יוסף ויאמרו: האדון הנכבד! אנחנו ומשפחתנו בחוסר כל, ורק מעט כסף אתנו; הרבה נא לנו אוכל וחננו, כי אלהים ישלם גמול לישרי דרך! )פח( ויאמר: הידעתם את אשר עשיתם ליוסף ולאחיו בפתיות לבכם? )פט( ויאמרו: האתה יוסף? ויען: אני יוסף וזה אחי! אלהים הטיב לנו, כי יראנוהו וקוינו לו; לא יעשק שכר תמימי דרך. )צ( ויאמר: חי ד'!, הוא גדלך עלינו, ואנחנו הרשעים! )צא( ויאמר: אל תרגזו! היום יכפר ד' בעד חטאתכם, כי הוא הרחום מהמרחמים. יוסף מארח את אחיו במצרים יוסף יושב על כס מלכות הדור, מסביבו ומאחוריו משרתיו המצרים, ומלפניו, בתחתית התמונה, האחים חובשי מצנפת. המזון המוגש לאורחים מתואר בפירוט רב: בין היתר ניתן להבחין ב"פילאף" וב"שיש-קבאב" מוגשים בכלי פורצלאן סיניים. 31

)צט( ויהי בבואם אל יוסף וילך בגיל לקראתם ויאמר: שבו במצרים שקטים ושאננים ברצון אל! )ק( ויושב את הוריו על כסא רם אחרי השתחום לו, ויאמר: הורי! זה פתרון חלומי; אלהים הקימו; הוא חנני בהוציאו למרחב רגלי מבית האסורים, ויביאכם הנה מארץ מלחה אחרי אשר חרחר השטן ריב ביני ובין אחי; כי חנון אדוני לטוב בעיניו, והוא יודע כל חכם ולב. )קא( ד' אתה שמתני לנגיד, ותורני את פתרון הנעלמות. בורא שמים וארץ! יוסף, יעקב והאחים איראן , אספהאן. המאה הי"ט התמונה מתארת את פגישת יוסף עם בני משפחתו במצרים. העמדת הדמויות במעין "צילום משפחתי" הייתה מקובלת מאוד בקרב הציירים הקאג'ארים

יוסף ומשרתיו עוברים ליד בקתת זוליח'ה הזקנה זוליח'ה האומללה עברה לגור בבקתת קני-סוף, בצד הדרך שבה נהגו יוסף ומשרתיו לדהור על סוסיהם. היא חדלה כמעט לאכול, ורוב הזמן בכתה וחשבה על אהובה. במשך השנים הזדקנה ושערה הלבין, גופה התכופף ומאור עיניה אבד מרוב בכי על יוסף. כל אימת שהייתה שומעת את שעטת הסוסים של שיירת יוסף הייתה יוצאת מחדרה כדי לחוש באהובה. איראן, אספהאן, סוף המאה הי"ח. כריכת קרטון מצופה לאכה במסגרת עץ מעוטרת

יום אחד, בכעסה על מר גורלה, ניפצה זוליח'ה את הפסל שאותו עבדה ונשאה תפילה לאלוהים. כאשר עבר יוסף ליד ביתה התפללה זוליח'ה בשנית; לפתע הגיעה תפילתה לאוזניו והוא הורה למשרתיו שיביאו אותה לארמונו כדי לברר מה רצונה. כאשר הזדהתה זוליח'ה בפניו השתומם יוסף למראיה והתפלל לאלוהים שיחזיר לה את יפי נעוריה ואת מאור עיניה, וכך היה. זוליח'ה הזקנה באה לארמונו של יוסף מתוך "יוסף וזוליח'ה" מאת אל-ג'אמי, איראן, קזווין, 1851

Zulaykha Entreats Joseph to Pray to God to Get Back Her Sight and Beauty

צו האלוהים אישר את נישואי יוסף וזוליח'ה והם חיו באושר רב עד אותו יום שבו הודיע המלאך גבריאל כי הגיע זמנו להתאחד עם הוריו. יוסף מת והגיע לגן הנצח, וזמן מה אחר -כך הצטרפה אליו גם זוליח'ה.

סיפור אהבתה של זוליח'ה ליוסף מפורש כסיפור אלגורי. יוסף, בעל היופי השמיימי, מסמל את אלוהים, וזוליח'ה מסמלת את בן האנוש האוהב את האל. סיפורם הוא סיפור של שאיפה להתעלות וחיפוש אחר קשר עם האל. Muhammad Mirak - Joseph and Zulaykha United in Marriage

Muhammad Mirak - Joseph Brings Zulaykha a Golden Water Jar to Wash Her Hands

והסיפור נמשך. . . ובסופו נישאו יוסף וזוליח'ה וחיו באושר רב )נעמה ברוש, 1991(.

Yusuf and Zulaikha meet in a garden Artist: Muhammad Nadir Samarqandi 1636

זוליח'ה מתאבלת על מותו של יוסף

Yusuf and Zulaikha Tiles depicting the story of Yusuf and Zulaikha Iran, 2 nd half of the 19 th century, Qajar Period (1779 - 1925)

Semi-circular tile depicting Yusuf appearing before the women on Memphis (front) © Ashmolean Museum, University of Oxford

Tile depicting the story of Yusuf and Zulaikha (front) © Ashmolean Museum, University of Oxford http: //www. aref-adib. com/archives/2011_07. html

Nur ad-Dīn Abd ar-Rahmān Jāmī (Persian: ﻧﻮﺭﺍﻟﺪیﻦ ﻋﺒﺪﺍﻟﺮﺣﻤﻦ ﺟﺎﻣی also known as DJāmī, Mawlanā Nūr al-Dīn 'Abd al-Rahmān or Abd-Al-Rahmān Nur-Al-Din Muhammad Dashti who is commonly known as Jami (August 18, 1414 – November 17, 1492), is known for his achievements as a scholar, mystic, writer, composer of numerous lyrics and idylls, historian, and the greatest Persian and Sufi poets of the 15 th century. Jami was primarily an outstanding poettheologian of the school of Ibn Arabī and a prominent Khwājagānī Sũfī. He was recognized for his eloquent tongue and ready at repartee who analyzed the idea of the metaphysics of mercy. Among his famous poetical works are: Haft Awrang, Tuhfat al-Ahrar, Layla wa -Majnun, Fatihat al-Shabab, Lawa'ih, Al-Durrah al-Fakhirah.

: לקריאת פתיחת הספר של חמי http: //www. octagonpress. com/titles/books/jayu. htm

21. חזון יוסף עליו השלום נגלה במיכ"ה ובו מאה ואחד עשר פסוקים. בשם אלה הרחמן והרחום )א( א"ל"ר אלה אותות הספר הגלוי. )ב( שלחנו אליכם את הקורן בלשון ערבית למען תבינוהו. )ג( בגלותנו לך את הקורן הזה, נספר לך סיפור נעים אשר לא ידעת מקדם. )ד( באמר יוסף אל אביו: אבי! ראיתי אחד עשר כוכבים ואת השמש ואת הירח משתחוים לי! )ה( ויאמר יעקב: בני! אל תגלה את חזונך לאחיך, פן יתנכלו עליך; כי השטן אויב גלוי לבני האדם! )ו( אלהים יבחר בך ויורך פתרון הנעלמות ויתן חינו עליך ועל כל בית יעקב, כאשר צוה את הברכה על אבותיך אשר היו לפניך, על אברהם ועל יצחק, כי אדונך יודע כל וחכם לב הוא. )ז( אכן במעשה יוסף ואחיו אות למתבוננים. )ח( ויאמרו אחי יוסף: הן אבינו אוהב את יוסף ואת אחיו ממנו, ואנחנו עצומים; גדולה שגגת אבינו! )ט( הרגו את יוסף או הביאוהו אל ארץ רחוקה! אז ייטיבו פני אביכם לכם מתמול שלשם, ותהיו אחרי כן גוי מצליח! )י( ויאמר האחד: אל תמיתו את יוסף! השליכו אותו אל מעמקי הבור; ואחרי עשותכם זאת עוברי דרך יוציאוהו משם. )יא( ויהי היום ויאמרו: אבינו! מה לך כי לא תפקיד בידנו את יוסף? הלא שלמים אנחנו אתו? )יב( שלחהו אתנו, למען ישתעשע ויצחק עמנו! אנחנו נערבנו. )יג( ויאמר יעקב: צר לי מאד בלכתו אתכם, כי ירא אנכי פן יאכלהו זאב, באשר אתם לא תשמרוהו! )יד(ויאמרו: איך יאכלהו זאב ואנחנו עצומים? הן נאבד כלנו! )טו( ויהי אחרי קחתם אותו אתם ואחרי המתיקם סוד להשליכו אל מעמקי הבור, ונגלה ליוסף לאמר: הן תזכירם את פעלם הזה בעת אשר לא ישערוה עוד בנפשם. )יז( ויאמרו: הן נפתלנו במרוצתנו, ונשם את יוסף שומר לכלינו, ויאכלנו זאב; הן לא תאמין לנו גם אם צדיקים אנחנו. )יח( ויראוהו את כתונת יוסף מגואלה בדם כזב; ויאמר יעקב: אולי בדאתם זאת מלבכם! הן אסבל הרבה, ואלהים יאמצני לשאת את דברכם. )יט( ויעברו אנשים סוחרים, וישלחו איש מקרבם אל הבור לשאב מים; ויאמר: בגד! הן עלם זה! ויכחדוהו למען מכרהו; אך אלהים הבין אל פעלם. )כ( וימכרוהו במחיר קטן באיזה אדרכמונים, כי לא הוקירו את ערכו. )כא( ויאמר המצרי, אשר קנהו, אל אשתו: לאט לי לנער הזה, אולי יועלינו או יהיה לנו לבן! כן הרימנו את יוסף בארץ ונורהו את פתרון הנעלמות, כי עוז לאלהים להקים את דברו; אך רוב האנשים לא יבינו זאת. )כב( ובהיותו לאיש נתנו לו חכמה ודעת; כן ניטיב לתמימי דרך. )כג( ותחשק נפש גברתו בו, ותסגר את הדלת ותאמר: בוא הנה! ויאמר יוסף: חלילה לי מחטוא לד', אשר עשה עמדי חסד, ויניחני בדרך הטוב; הוא לא יצליח את דרך החוטאים!

)כד( ותחשק נפשה בו, וגם נפשו חשקה בה, לולי ראה אות מאת אדוניו; כן הסרנו עון וחרפה מעליו, כי עבד נאמן היה לנו. )כה( וברוץ שניהם אל הדלת ותקרע את כתנתו מאחוריו ותפגע בבעלה הבא ותאמר אליו: מה לעשות לאיש החורש רעה על משפחתך? הלא ינתן במשמר או יוסר בענש גדול? )כו( ויאמר יוסף: לא כי היא הסיתתני! ויעד עד אחד ממשפחתה לאמר : אם כתנתו קרועה מלפניו, דבריה נכונים והוא דבר כזבים; )כז( ואם כתנתו קרועה מאחריו, היא דברה כזבים ודבריו נכונים. )כח( ויהי בראותו כי כתנתו קרועה מאחוריו, ויאמר : הן תחבולה היא זאת, כי תחבולתכן גדולה! )כט( ואתה יוסף אל תשת לבך אל הדבר הזה; ואת אשתי הזכי מעונך, כי חטאת חטאה גדולה! )ל( ותאמרנה נשי העיר אשה אל אחותה: אשת האיש הנכבד נשאה את עינה על עבדה ותחשק נפשה בו; מה גדולה אולתה! )לא( ויהי בשמעה את לעגי שפתיהן, ותשלם ותקרא להן לאכול לחם אתה, ותשם לפני כל אחת מהן סכין, ותאמר אל יוסף: הראה להן! ויהי בראותן אותו ותהללנה אותו על יפיו ותחתכנה את ידיהן ותאמרנה: הוי אלהים! אין זה בן אדם כי אם מלאך נוצץ. )לב(ותאמר: זה העלם אשר לעגתם לי עליו! הן הסיתיו, אך הוא עמד בצדקו. אמנם אם לא יעשה את אשר צויתיו, יושם במשמר ויחשב כאחד הנבלים. )לג( ויאמר יוסף: ד'! בית האסורים טוב לי מהעון אשר היא תסיתני אליו; ואם לא תצילני מהרשת אשר טמנה לי, אשמע בקולה ואהיה ממספר הבוערים! )לד( ויעתר לו ד' ויוציאהו משחיתותיה, כי הוא שומע ויודע כל. )לה( וייטב בעיניהם, אחרי ראותם את נקיון כפיו, להשים אותו במשמר] לעת ימים. )לו( ויושמו אתו במשמר שני עבדי המלך. ויאמר האחד : ראיתי בחלומי והנני שוחט ענבים; ויאמר האחר: ראיתי בחלומי והנה לחם על ראשי והעוף אוכל ממנו; הגידה נא לנו את פתרונו, כי לאיש נבון חשבנוך! )לז( ויאמר יוסף: טרם בוא אליכם לחם חקכם למזונכם אגיד לכם את פתרונם כאשר הורני אדוני; כי עזבתי את דת האנשים הבוגדים באלהים ומכחשים בעולם הבא. )לח( אני הולך בדרך אבותי אברהם יצחק ויעקב; לא נאוה לנו לדמות אלהים אחרים אל ד'; אלהים גלה לנו את תורתו למען הורותה את כל בני האדם; אך רב האנשים לא יתנו לו תודה. )לט( הה אתם רעי משמרתי! הטוב לכם עבוד אלהים נפרדים מעבוד אלהים אחד ואדיר על כל? )מ( אינכם עובדים מבלעדי אל כי אם שמות] אשר בדאתם ואבותיכם, אשר לא חלק לכם אלהים; כי המשפט לד' הוא, והוא צוה לבלתי עבוד כי אם אותו. זאת אמונת אמת, אך רב האנשים לא ידעו. )מא( רעי משמרתי! אחד מכם ישקה את אדוניו יין; האחר יתלה על העץ, והעוף יאכל את בשרו מעל ראשו; נכון הדבר, זה פתרון חלומותיכם.

)מב( ויאמר יוסף אל האיש, אשר כפי פתרונו יבוא למרחב: הזכירני אל אדונך! וינשהו השטן את זכרון אלהיו, וישב עוד שנים במשמר. )מג( ויהי היום ויאמר המלך: ראיתי בחלומי שבע פרות שמנות ותבלענה אתהן שבע פרות דקות; ושבע שבלים לחות וכמספרן דקות. ועתה נגידי עמי! פתרו נא לי את חלומי אם אתם שומעים לפתר אותו! )מד( ויאמרו: הן קשה החלום הזה; איננו יודעים את פתרונו! )מה( ויאמר האיש אשר יצא מן המשמר: )כי זכר את יוסף אחרי עת ימים( שלחוני, ואגיד לכם את פתרונו! )מו( וילך אל יוסף ויאמר: אתה איש הצדיק! הגד נא לי את פתרון שבע פרות שמנות, אשר אכלון שבע דקות; ושבע שבלים לחות וכמספרן דקות; למען אשיב את שולחי דבר וידעוהו! )מז( ויאמר יוסף: שבע שנים שלמות תזרעו; ואת אשר תקצורו הניחוהו בשבלים, ואכלו ממנו רק די מחסורכם! )מח( ואחריהן תבואנה שבע שנות בצורת; ובהן תאכלו את אשר צברתם לכם ורק מעט תותירו. )מט( ואחריהן תבוא שנה אשר בה האנשים יקצרו לרב וידרכו ענבים הרבה. )נ( ויאמר המלך: הביאוהו אלי! ויאמר יוסף אל השליח הבא אליו: לך אל אדונך ושאלהו, מה חשבו עלי הנשים אשר חתכו את ידיהן? הן יודע אלהי את תחבולותיהן. )נא( ויאמר המלך אל הנשים: מה חשבתן כי הסיתן את יוסף לחטוא? ותאמרנה: חי ד' כי לא ידענו עליו דבר רע. ותאמר אשת האיש הנכבד: עתה תודע האמת; אני הסיתיו לחטא, והוא הצדיק! )נב( ויאמר יוסף: עתה ידע אדוני כי לא חטאתי לו בסתר, כי אלהים לא ינחה את ערמת אנשי מרמה. )נג( אך לא נקי לבי מעון; יצר לב האדם נוטה לרע, לולי ד' ירחמהו; כי אלהי סלח ורחום הוא. )נד( ויאמר פרעה: הביאו אלי את יוסף ואקרבהו לנפשי! ובבוא יוסף ויאמר אליו המלך: מהיום הזה והלאה תהיה איש שלומי! )נה( ויאמר יוסף: שימני על בתי המסכנות אשר בארצך ואשים עיני עליהם! )נו( כן הרימנו את יוסף בארץ, למען ישב בכל אשר יחפץ; אנחנו מריקים את רחמינו על הישר בעינינו ולא נגרע את שכר תמימי דרך. )נז( אך שכר העולם הבא טוב מכלם בעיני המאמינים ויראי אלהים. )נח( אז באו אחי יוסף מצרימה ויגשו אליו ויכירם והם לא הכירוהו. )נט( ויהי אחרי תתו להם די מחסורם ויאמר אליהם: הביאו את אחיכם הקטן בן אביכם הנה! הלא ראיתם כי הרביתי לכם אוכל וכי חנון ונותן אני. )ס( ואם לא תביאוהו אלי, לא אשביר לכם בר, ולא תקרבו אלי! )סא( ויאמרו: נפצר באבינו, למען יעשה כדבריך. )סב( ויאמר אל עבדיו: שימו את לחם שברם באמתחותיהם; אך לא יבינו זאת, עד שובם אל בתיהם, למען ישובו ויבואו הנה! )סג( ויאמרו אחי יוסף בשובם אל אביהם: אבינו! האכל ימנע ממנו בשובנו מצרימה ואחינו אין אתנו; לכן שלחהו אתנו ועלינו לשמרו! )סד( ויאמר אביהם: האפקידהו בידכם כאשר הפקדתי את אחיו? אך אלהים הוא הטוב מהשומרים והוא הרחום מכל המרחמים.

)סה( ויהי בפתחם את אמתחותיהם, וימצאו כי כסף שברם הושב להם, ויאמרו: אבינו! מה לנו עוד לבקש? כספנו הושב לנו; לכן נשוב ונשבר בר, ועלינו לשמור את אחינו; נוסיף להביא משא גמל אחד על שברינו הראשון, כי זה לא ישפוק לנו. )סו( ויאמר יעקב: לא אשלחנו אתכם עד תשבעו לי באלהים כי תשיבוהו לי, בלתי אם ימנעהו מכם; ואחרי השביעו אותם, אמר: עד ד' בדבריכם! )סז( ויוסף עוד דבר: בני!אל תבואו בשער אחד כי אם בשערים שונים אל העיר! אך זאת לא תועילכם בלתי ד' אתכם, כי החכמה לאלהים. בו בטחתי, ולא יחכו כל המחכים. )סח( בבואם אל העיר כמשפט אשר צום אביהם, לא הועילם זאת נגד עצת ד', אך למלאות את חפץ יעקב, כי הוא ידע את אשר הורינוהו ואת אשר רב האנשים לא ידעו. )סט( ובבואם אל יוסף ויקרא אל אחיו ויאמר: אני אחיך; אל תתעצב אל לבך על פעלם! )ע( אחרי האכילו אותם והשבירו להם וישם את הגביע באמתחת בנימין, ויקרא אחריהם הכרוז: אתם עוברי דרך! גנבים אתם! )עא( ויפנו ויאמרו: מה זה אבדתם? )עב( ויאמר: את גביע המלך; לכל מוצאו יהיה בר משא גמל; אנכי אערבנו! )עג( ויאמרו: חי ד'! הן ידעתם כי לא באנו למען השחת בארץ; לא היינו גנבים! )עד( ויאמר: מה יהיה משפט הגנב, אם תודעו אנשי כזב? )עה( ויאמרו: כל איש אשר ימצא הגביע באמתחתו, יהיה עבד; זה לנו משפט החוטאים. )עו( ויחפש באמתחותיהם טרם חפשו באמתחת אחיו; וימצא הגביע באמתחת אחיו. כן הורינו את יוסף, כי כמשפט מלכו לא יכול להתעמר באחיו; אך אלהים חפץ זאת. אנחנו מרוממים את הישר בעינינו, וחכמתנו עולה על עצת כל חכמי לב. )עז( ויאמרו: הן גנב, גם אחיו גנב! ויתאפק יוסף ולא דבר אליהם מאומה; אך בלבו אמר: הן רעים אתם משנינו, ואלהים יודע את דברכם! )עח( ויאמרו: האיש הנכבד! לנער הזה יש אב זקן ובא בימים; קח אחד מאתנו תחתיו! הן ראים אנחנו, כי איש חנון אתה! )עט( ויאמר: חי ד'! לא נקח כי אם את אשר נמצא הגביע בידו, פן נחטא. )פ( ויסבו מעליו וידברו איש אל אחיו במרת נפשם; ויאמר הגדול מהם: הלא ידעתם כי אביכם השביעכם בד', וכי בגדתם ביוסף? לא אעזב את הארץ הזאת, עד יואל לי אבי או אלהים יריב ריבי, כי הוא הטוב מכל השופטים. )פא( שובו אל אביכם ואמרו: אבינו! גנב בנך; איננו מעידים כי אם באשר אנחנו יודעים; הנסתרות לא נגלו לנו. )פב( שאל נא את העיר אשר היינו בה ואת האורחה אשר באנו אתה, ותראה כי כנים דברינו. )פג( ויאמר אביהם: הן בדאתם זאת מלבכם; אך גדולה תוחלתי בד'! אולי ישיב לי את כלם, כי יודע כל וחכם לבב הוא. )פד( ויסוב מעליהם ויאמר: מה גדול כאבי ביוסף! ותכהינה עיניו מכעסו, כי עצם מאד. )פה( ויאמרו: חי ד'! הבליגה נא מעט מזכור את יוסף, פן תשחית את נפשך ותרד שאולה! ויאמר: הן עלו כעסי ומרת נפשי אל אלהים; אני יודע מאתו את אשר אתם אינכם יודעים.

)פו( בני! לכו ושאלו מה היה ליוסף ולאחיו, ואל תאבדו תקותכם בד'! אך הבוגדים יעשו זאת. )פז( ויהי בשובם אל יוסף ויאמרו: האדון הנכבד! אנחנו ומשפחתנו בחוסר כל, ורק מעט כסף אתנו; הרבה נא לנו אוכל וחננו, כי אלהים ישלם גמול לישרי דרך! )פח( ויאמר: הידעתם את אשר עשיתם ליוסף ולאחיו בפתיות לבכם? )פט( ויאמרו: האתה יוסף? ויען: אני יוסף וזה אחי! אלהים הטיב לנו, כי יראנוהו וקוינו לו; לא יעשק שכר תמימי דרך. )צ( ויאמר: חי ד'!, הוא גדלך עלינו, ואנחנו הרשעים! )צא( ויאמר: אל תרגזו! היום יכפר ד' בעד חטאתכם, כי הוא הרחום מהמרחמים. )צב( קחו את כתנתו זאת ושימוה על פני אבי ותאורנה עיניו; ובואו אלי עם משפחתכם! )צג( ויהי בשוב האורחה ויאמר אביהם: מריח אנכי את ריח בני יוסף, גם אם תלעגו לדברי. )צד( ויאמרו: חי ד'! הן אתה באולתך הנושנה. )צה( והמבשר בא וישם את הכתנת על פני יעקב ותאורנה עיניו. )צו( ויאמר יעקב: הלא אמרתי לכם כי אני יודע מאת אלהים את אשר אינכם יודעים? )צז( ויאמרו: אבינו! כפר נא בעד חטאתנו כי פשענו! )צח( ויען: הן יסלח לכם ד', כי סלח ורחום הוא. )צט( ויהי בבואם אל יוסף וילך בגיל לקראתם ויאמר: שבו במצרים שקטים ושאננים ברצון אל! )ק( ויושב את הוריו על כסא רם אחרי השתחום לו, ויאמר: הורי! זה פתרון חלומי; אלהים הקימו; הוא חנני בהוציאו למרחב רגלי מבית האסורים, ויביאכם הנה מארץ מלחה אחרי אשר חרחר השטן ריב ביני ובין אחי; כי חנון אדוני לטוב בעיניו, והוא יודע כל חכם ולב. )קא( ד' אתה שמתני לנגיד, ותורני את פתרון הנעלמות. בורא שמים וארץ! אתה מגני בעולם הזה ובעולם הבא; אמותה נא באמונתך, והושיבני בין חסידיך! )קב( הדבר הזה אשר ספרנו לך, סוד הוא; כי לא היית שם בהמתק אחי יוסף סוד עליו ויתנכלו בו; אך רב האנשים לא יאמינו לך גם אם תאוה נפשך. )קג( ואל תשאל שכר בעדו, כי אך זכרון הוא לבני האדם. )קד( ובכל המופתים אשר בשמים ובארץ יעברו עליהם וירחקו מהם. )קה( רבים לא יאמינו באלהים כי אם באלילים. )קו( הלא יאמינו כי פתאום יבוא אידם מאת אלהים, וכי יום מותם יגיעם בלי דעתם? )קז( אמור; זה דרכי; אני והמאמינים בי קוראים אליכם למען תשובו אל ד' ותעבדוהו; יהולל שם ד'! אינני עובד אלהי נכר. )קח( ולא שלחנו לפניך כי אם בני אדם יושבי ערים אשר נגלינו להם; הלא יעברו בארץ ויראו את אחרית האנשים אשר היו לפניהם? מה טוב מושב העולם הבא ליראי אלהים! הלא תבינו זאת? )קט( ובכל עת אשר אבדה תקות שלוחינו על דבר הבוגדים כזבים בהם, באה אליהם ישועתנו. )קי( את אשר ישרו בעינינו הצלנו; אך לא השיבונו אחור את ידינו מהבוגדים. )קיא( הן רב מוסר השכל בדברינו למתבוננים בהם; אין בהם כזבים או דברי שקר, אכן מקימים את דברי את אשר בידיהם ופותרים את כל הדברים; קו הישר ורחמים הם למאמינים.

Explore a Royal Persian manuscript by Jami: http: //www. asia. si. edu/exhibitions/online/love. Yearning/base. html

מקורות: ביבליוגרפיה: סיפורי התנ"ך בציור המוסלמי, נעמה ברוש בהשתתפות רחל מילשטין יוסף בתנ"ך ובקוראן : גלגולו של סיפור: 78921= http: //lib. cet. ac. il/pages/item. asp? item יוסף וזוליח'ה )אשת פוטיפר(- איורים מתוך כתב יד מוסלמי. ענת בסר 67591= http: //lib. cet. ac. il/pages/item. asp? item קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www. clarita-efraim. com נשמח לתגובות

: מקורות http: //www. asia. si. edu/exhibitions/online/love. Yearning/base. html Jami: Yusuf and Zulaikha: http: //www. octagonpress. com/titles/books/jayu. htm Explore a Royal Persian manuscript by Jami: http: //www. asia. si. edu/exhibitions/online/love. Yearning/base. html http: //www. fordham. edu/halsall/source/1470 jami 1. asp http: //commons. wikimedia. org/wiki/Category: Yusuf_and_Zulaikha, _Jami_(Walters_MS_64 7) http: //www. classictheatre. The. Yusuf. And. Zulaikha. Story. html סיפורי התנ"ך באמנות המוסלמית