מחקלאים לסוחרים מהגרים ומלווים בריבית הון אנושי

מחקלאים לסוחרים, מהגרים ומלווים בריבית: הון אנושי בהיסטוריה הכלכלית של היהודים : מבוסס על המאמר M. Botticini and Z. Eckstein "Jewish Occupational Selection: Education, Restrictions, or Minorities? ", Journal of Economic History, December 2005. 1

שלוש מגמות מרכזיות בהיסטוריה הכלכלית של היהודים: 1. אפיון המקצועות )009 -057 לספה"נ באימפריה המוסלמית( מרבית היהודים עברו מחקלאות לעיסוקים עם מיומנות מקצועית בערים – אומנויות, מסחר, כספים ורפואה. )0041 -0011 לספה"נ במערב אירופה( מעבר להלוואה בריבית 2. דמוגרפיה: אוכלוסיה 006 -002 האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-5. 4 ל- 5. 1 מיליון 0051 -0521 האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-2. 1 ל- 8. 0 מיליון 3. דמוגרפיה: הגירה 008 - 0021 הגירה של יהודים "מיומנים" מהמזרח למערב בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה המערבית 2

האם קיים גורם מרכזי אחד המסביר את כל שלושת התופעות ומייחד את היהודים ? הטיעון המרכזי שניתן על ידי ההיסטוריונים )ססיל רות – אוקספורד(: • מקצועות עירוניים - דחפו והגבילו את היהודים “The Jew was driven by the unfortunate circumstances of history to be predominantly a townsman. He had to seek an outlet, despairingly, in every branch of urban economy. Yet even here he found himself hampered at every . turn by repressive legislation—whether in buying, selling, or manufacturing ]822 , 8391 ”[Roth הסבר אלטרנטיבי )סימון קוזנץ(: • התרכזות במקצועות עירוניים כדי לשמר את הזהות הדתית תרבותית של היהודים. התזה המרכזית במאות 1 -2 לספירה, לאחר חורבן הבית השני, הדת היהודית עברה שינוי נורמטיבי מהותי. מדת המבוססת על קורבנות וטהרות לדת הדורשת חינוך וידע בקריאה לכל הגברים. 3 ליישום שינוי זה נהייתה השפעה דרמתית על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.

רקע: רפורמת החינוך בדת היהודית 002 לפנה"ס עד 07 • קבוצות דת רבות ביהדות: צדוקים, פרושים, איסיים, שומרונים, נוצרים. • הפרושים: מדגישים את לימוד התורה הכתובה והתורה שבעל פה. • שנת 46: בן גמלא קובע נורמה דתית: אבות חייבים לשלוח את בנם לבי"ס ללמוד תורה. למה? 07 עד 531 לספירה • בית המקדש נחרב • הצדוקים נטבחים ונעלמים – יוספוס פלביוס כותב. • הפרושים אשר התנגדו למרד נעשים מנהיגי הדת היהודית. • חורבן הבית: הפסקת הקורבנות והפיכת בית הכנסת למוקד דתי )"מקדש מעט"( שכולל לימוד התורה. • ההנהגה היא בידי הרבנים המיישמים את ההחלטה. 4

531 עד 002 לספירה • הנצרות נפרדת מהיהדות • המשנה )שנת 002(: נערכת על ידי ר' יהודה נשיא. 6 כרכים של חוקים לחקלאים בארץ ישראל. דגש על לימוד התורה. הלימוד נעשה בבתי הכנסת. • אחרי שנת 002: התלמוד נערך ו"עם הארץ" )שאינם יודעים לקרוא ו/או אינם מלמדים את בניהם( נעשים חסרי זכויות בדין היהודי )אופנהימר(. התלמוד עוסק באוכלוסיה חקלאית ובלימוד התורה. המאה השניה היא נקודת ההתחלה של השינוי ביהדות. 5

על בסיס התיאוריה הכלכלית: מה הן ההשלכות של חובת החינוך על חקלאים? • הנחה: לחינוך היהודי אין תמורה ביצור החקלאי • המודל: חקלאי יהודי מחליט להשקיע בחינוך בנו כדי לקיים את דרישת הדת. חקלאי לא יהודי לא ישקיע בחינוך ילדיו. • תוצאה: לחקלאים יהודים אשר למדו תורה בבית הכנסת יש יתרון יחסי בתעסוקות בהם לקריאה, כתיבת חוזים ותקשורת יש תשואה גבוהה. 6

חקלאים יהודים לפני המאה ה- 8: חינוך • ספראי )4991( עלויות המזון והמיסים היו כ- %58 מההכנסות. עלות החינוך: מורה - שכר גבוה מפועל חקלאי, ספר = עלות של לפחות שתי פרות, אובדן עבודת ילדים ובתי הכנסת. עלות גבוהה שיצרה התנגדות בקרב חסרי ההשכלה. • למרות זאת לימוד התורה התרחב בהתמדה בקרב יהודי ארץ ישראל ובבל בתקופת חתימת התלמוד )נחתם ב-053 בטבריה ו- 094(. קיימות עדויות מהתלמוד על קיום הלימוד בבתי הכנסת. הנוהג של ירחי כלה – התכנסות בישיבת בבל בחודשים שבהם אין עבודה חקלאית מראה על לימוד בין חקלאים. • עובדות ארכיאולוגיות מבתי הכנסת בארץ ישראל ובבל )עיראק ופרס( 7

מהארכיאולוגיה והתלמוד • בתי כנסת רבים הוקמו בין 002 ל- 005 בישובים חקלאיים קטנים בארץ ישראל כולה ובבבל. • בבתי הכנסת לימדו מורים את הבנים לקרוא תורה בעברית • בין הקהילות נוצר קשר תכתובת שהפיץ את החלטות הרבנים, חוקי המשנה ופירושה וכן תהליך השאלות ותשובות )שו"ת- (Responsa רקע כלכלי באימפריה הרומית בכלל וארץ ישראל: בין 002 ל- 005 מצב כלכלי ירוד מסקנה מהתיאוריה הכלכלית: תהליך של עזיבת ארץ ישראל והיהדות בכלל. 8

מעבר מחקלאות לעיר: 057 עד 009 לספירה • במשך המאות 4 עד 7, חקלאים יהודים מיומנים לא יכלו למצוא תעסוקה בערים מאחר והערים היו בנסיגה כלכלית. מקצוע • במאות 8 – 9, האימפריה המוסלמית התפתחה כלכלית והתרחש תהליך עיור מסיבי וכן קשר מסחרי חופשי מסין עד ספרד. ערים • המעבר מחקלאים ליושבי ערים ערך כ- 051 שנה. • ב- 009 כמעט כל היהודים בעיראק, פרס, סוריה ומצרים היו בעלי מקצועות עירוניים כסוחרים, אומנים, רופאים ומלווים בריבית )גיל(. • בתקופה זו באימפריה המוסלמית היהודים לא הוגבלו כלל ולא נרדפו כלל – זהו "תור הזהב". למה כל היהודים עברו לערים? • מאפייני תעסוקה אלו נשארו המאפיינים של היהודים עד עצם היום הזה. לאורך כל ההיסטוריה ההכנסה במקצועות עירוניים גבוהה משמעותית מזו של החקלאים. 01

מהי התמורה הכלכלית לחינוך יהודי במקצועות עירוניים? • היכולת לדעת שפה אחת – עברית – מאפשרת לקרוא ולכתוב שפות נוספות )ערבית – יהודית, לדינו, אידיש( - גניזה. • השפה האחידה אפשרה לכתוב חוזים והסכמים כלכליים, הלוואות והתחייבויות כספיות. הדין היהודי נתן חוקים למימוש חוזים ושותפויות. • השפה איפשרה את יצירת רשת דואר ומסחר בין יהודים תוך הסתמכות על מערכת המשפט היהודי )שו"ת( וסנקציה קהילתית )גרייף(. • השפה עזרה לבעלי המקצועות היהודים להסתמך על חוזים ביצירת מוצרים בהזמנה )נעליים, חליפה, וכד'. ( 21

הרחבת החינוך היהודי מ- 009 עד 0521 שלמה גויטן "חברה ים תיכונית"– מבוסס על הגניזה מקהיר • מורים לימדו עברית כדי לקרוא את התורה והתפילות בבית הכנסת. המשפחות שילמו לקהילה עבור המורים ועבור לימוד היתומים ובני העניים, בכל הקהילות היהודיות בארצות האיסלם. • בבתי הספר לימדו גם ערבית וחשבון )בעל פה(. • "אני כותב מכתבי זה בכתב ידי. אחי נבט עדיין בבית הספר הוא בן שלוש עשרה. אתה כותב במכתבך שבניך לומדים את חוקי הקודש, ערבית וכתיבה עברית. אנו מודים לאלוהים על כך" )גויטין 1791, ע' 47 -371( • גם מוסלמים למדו בבתי הכנסת מושגי יסוד בחשבון ולימודים כלליים אחרים. הידע הנדרש בכתיבה נלמד לפי המקצוע המיועד. 31

1250 אוכלוסיה יהודית מ- 006 עד 6 th century 8 th century ca. 1170 0. 2 few 0. 002 Iraq and Iran 0. 8 -1 0. 8 Egypt v few 0. 004 0. 012 Syria few 0. 015 Balkans, East Europe few 0. 047 v few 0. 103 Total Jewish Pop. 1. 5 1 -1. 2 Total Population 48 51 75 J as % of total pop. 3% 2% 1. 6% Eretz Israel Western Europe אין ירידה בכמות היהודים לאחר המעבר לערים ומסחר 14

תפוצה מרצון: )0521 -008( ההגירה של יהדות "מיומנת" למערב • טיעון מרכזי: דרישות הלימוד ומערכת הישיבות והרבנים יכולה להתקיים בזמן הארוך בכלכלה של ימי הביניים רק אם נתאפשר ליהודים למצוא תעסוקות הנותנות תשואה גבוהה להשקעה בחינוך. • ההגירה היהודית בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה הנוצרית נותנת תמיכה עובדתית לטענה זו. הישיבות "נדדו" עם הכסף. • באימפריה המוסלמית )0001 -008(: הגירה חופשית להודו, מצרים, צפון אפריקה וספרד. ללא מגבלות בניידות, מסחר או קרקע. "תור הזהב" )059( - מעבר מרכז הכובד הדתי לספרד - גרנדה. • העברית מתחדשת ומהווה בסיס לקשר בין אוכלוסיות רחוקות )הגניזה – סיפורי אברהם בן עיזו(. עושרו של יהודה נגיד שעסק בסחר בין לאומי מגרנדה. הכרה בתרומת היהודים לכלכלה בספרד, אבל היו פרעות ביהודים. 51

התפוצה היהודית בשיאה מתוך יומני המסע של בנימין מטודלה )0711( • בעיראק, פרס ותימן: 08 אחוז מיהדות העולם. • ספרד המוסלמית: אוכלוסיה יהודית קטנה עשירה ומשפיעה בכ- 051 ערים. • צרפת, אנגליה וגרמניה: אוכלוסיה יהודית קטנה )אשכנז( בעלת חשיבות דתית מרכזית שהתגוררה ביותר מ – 061 ערים. • ועוד עשרות קהילות קטנטנות של יהודים בכל איטליה, בוהמיה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה, מרכז אסיה, סין והודו. • כמעט כל הקהילות מקיימות קשר רציף באמצעות תכתובות השו"ת. מרכז הכובד בצרפת-גרמניה וספרד. • מחקרים גנטיים מראים היום על קשר משמעותי בין היהודים מכל התפוצות, ולכן כנראה כולם מעיראק. 61

למה אנחנו עוסקים בנושא זה? • השאלה למה היהודים זוכים בפרסי נובל, בולטים באקדמיה, במסחר ופיננסים ואף IQ גבוה יותר – מקבלת תשובה מכיוון חדש. אך השאלה עדין לא קיבלה תשובה מלאה. • ההשפעה של דת, נורמות ומוסדות חברתיים על הכלכלה מהווה נושא מרכזי בהבנה של צמיחה כלכלית והשוני בה בין כלכלות. 71

Jewish Population Dynamics 0 -65 CE 66130 135300 6 th cent 8 th cent 1170 1300 1490 2. 5 1. 7 0. 2 few 0. 002 v few Mesopotamia 1 1 1. 2 0. 8 -1 0. 8 Egypt 1 0. 1 v few Syria many some few Asia Minor, Balkans many some few Balkans, E. Europe --- ? Eretz Israel --- v few 0. 8 ? 0. 1 ? 0. 005 0. 015 ? 0. 007 --- --- 0. 004 0. 012 0. 047 0. 065 0. 090 v few 0. 103 0. 385 0. 510 Western Europe some Total Jewish Pop 4. 5 -5 3 -3. 5 2 -2. 5 1 -1. 2 1. 1. 2 0. 8 -1 0. 7 -0. 9 Total Population 59 59 55 48 51 75 95 87 J as % of total pop 7% 6% 4. 5% 3% 2% 1. 6% 1% 1% 18

ביקורת על המאמר • הנחת היסוד של המאמר היא שלימוד תורה משמעו ידיעת קרוא וכתוב. • הנחה זו אינה נתמכת על ידי החשיבות של השינון והלימוד האוראלי ביהדות של התורה שבעל פה: – משנה )משורש שנן( ותלמוד: האם הם היו קבצים אורליים )זוסמן, תשס"ה( או ספרים כתובים? – מה הייתה היכולת של יהודי ממוצע לערוך הסכמים או לרשום רשימות מסחריות? • ניתן להשלים על ידי השוואה לחינוך באסלאם ובנצרות המזרחית. 91