1864b386785b08d69e095a23caab16d3.ppt
- Количество слайдов: 37
להכיר את הנכבה בהיסטוריה תוכן עניינים: מהי הנכבה? / הנכבה במספרים / איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? / מתי זה קרה? / איך זה קרה? / מניעת שיבה / מקורות
ג'ק מדוו, RL/Nahr el-Bared/1 : UNRWA זוכרות Palestine. Remembered. com היא מתייחסת להרס רוב היישובים הפלסטיניים ב-8491 ולהפיכת תושביהם לפליטים. מקבולה נסאר "נכבה" היא מילה בערבית שפירושה "אסון גדול" או "קטסטרופה" )ﻧﻜﺒﺔ(. נגה קדמן מהי ה- "נכבה"?
הנכבה במספרים האוכלוסייה בארץ בשנת 7491 000, 001, 1 000, 009 000, 008 000, 007 000, 006 000, 005 000, 004 000, 003 המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל מקור: . 2004 , Abu Sitta 000, 002 000, 001 יהודים פלסטינים
הנכבה במספרים האוכלוסייה בארץ בשנת 9491 000, 001, 1 000, 1 000, 009 000, 008 000, 007 000, 006 000, 005 000, 004 000, 051 המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל מקור: . 2004 , Abu Sitta 000, 003 000, 002 000, 001 יהודים פלסטינים
הנכבה במספרים מספר היישובים בארץ בשנת 7491 009 007 008 007 006 005 004 המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל מקור: . 2004 , Abu Sitta 053 002 001 יהודיים פלסטיניים
הנכבה במספרים מספר היישובים בארץ בשנת 9491 009 008 007 006 005 004 003 המספרים מתייחסים לשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל מקור: . 2004 , Abu Sitta 071 יהודיים פלסטיניים 002 001
הנכבה במספרים במילים אחרות, בין השנים 7491 ו-9491: • 035 מהיישובים הפלסטיניים נהרסו • 008 אלף תושבים פלסטינים בארץ גורשו או לא הורשו לחזור
איך הייתה היתה פלסטין לפני הנכבה? עיר ב-6491 היו עשרים ותשע ערים. הערים המעורבות )ערביות- יהודיות( הגדולות: ירושלים, חיפה ויאפא. הערים הערביות הגדולות: נצרת, שכם, חברון, רמלה, לוד ועזה. העיר היהודית הגדולה: תל-אביב. ב-7491 חיו בערים כשליש מהערבים בפלסטין. ילדי בית הספר האורתודוכסי ביאפא, 8391
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? עיר: יאפא )יפו( יאפא הייתה אחת הערים החשובות בארץ. היא היוותה מרכז כלכלי, תרבותי ושלטוני, ופרחו בה חיי פנאי, תרבות ופוליטיקה.
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? עיר: יאפא )יפו( תושבים פלסטינים: 07 אלף תושבים יהודים: 03 אלף בתי ספר: 91 תלמידים ותלמידות: 005, 11 מסגדים: 21 כנסיות: 01 בתי חולים: 4 עיתונים יומיים: 7 הנתונים מתוך סקר שהוגש לאו"ם ב-6491, בתוך www. palestineremembered. com
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? כפר מקור הפרנסה העיקרי היה חקלאות, ובראש הכפר עמד המוכתאר, שהיה לרוב נציגה של המשפחה השלטת בכפר. הכפרים היוו בדרך כלל יחידה עצמאית מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית. חטין, 4391. צלם לא ידוע כמעט שני שלישים מהאוכלוסייה הייתה כפרית.
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? כפר: חטין הכפר חטין נמצא כתשעה קילומטרים מערבה מטבריה, על מורדות הר חטין. מיקומו הקנה לו חשיבות אסטרטגית ומסחרית.
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? כפר: חטין לחצ/י על התמונה הקטנה כדי לשמוע את עדותה של סהאם פאלח שבאיטה, פליטת הכפר חטין.
איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? טקס חנוכת מרפאה משותפת יהודית-ערבית בקיבוץ עמיר, 5491. בשלט הפסוק "הנני מעלה-לה ארכה ומרפא, ורפאתים; וגליתי להם, עתרת שלום ואמת. " )ירמיהו, ל"ג, ו( ארכיון קיבוץ עמיר בין פלסטינים ליהודים
קלוגר זולטן, לשכת העיתונות הממשלתית איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? בין פלסטינים ליהודים מצד אחד, במקומות רבים בארץ התפתחו יחסי שכנות ושיתוף פעולה, ומצד שני, התחזקות שתי התנועות הלאומיות )במיוחד הציונית( והתחרות על המשאבים לוו במתח, חשדנות ואלימות. איכרים פלסטינים ושכניהם היהודים באזור אגם החולה, 6491
קלוגר זולטן, לשכת העיתונות הממשלתית איך הייתה פלסטין לפני הנכבה? בין פלסטינים ליהודים עד למלחמת 8491 עדיין הייתה תקווה ואפשרות לפיתוח צורות חיים משותפות של פלסטינים ויהודים. איכרים פלסטינים ושכניהם היהודים באזור אגם החולה, 6491
מתי זה קרה? הנכבה התרחשה בעיקר בשנת 8491. בנובמבר 7491 התקבלה תוכנית החלוקה באו"ם. על-פי התוכנית נועד שטח הארץ להיות מחולק בין שתי מדינות כמעט שוות בגודלן, על אף שהיהודים היוו רק כשליש מאוכלוסיית הארץ והיו בבעלותם כחמישה אחוזים משטחה בלבד. עדנאן מחאמיד, פליט הכפר אללג'ון מצביע על מיקום ביתו שכבר לא קיים )תמונה עליונה(, מעיין הכפר )מימין(, ומסגד הכפר )משמאל(. תוכנית החלוקה, 7491 מפה מאתר וויקיפדיה
מתי זה קרה? מהשלב שבו התקבלה תוכנית החלוקה באו"ם ועד מרץ 8491, הייתה החמרה באלימות של שני הצדדים, כגון ירי על צירי תנועה ופעולות גמול. בפרק זמן זה לא התרחש עדיין גירוש שיטתי ומסיבי של קהילות פלסטיניות. הנכבה, הרס היישובים וגירוש תושביהם, החלה בעיקר ממרץ 8491. היא התרחשה במקביל למלחמה מול צבאות ערב ולא כחלק אינטגרלי או הכרחי שלה.
איך זה קרה? במרץ 8491 עברה "ההגנה" למתקפה במסגרת תוכנית ד'. מטרתה הייתה ליצור רצף טריטוריאלי יהודי – כלומר שליטה על מקסימום שטח ומינימום אוכלוסייה ערבית. "בכיבוש כפרים באזורך, אתה תחליט - האם לטהר או להרוס אותם - בהתייעצות עם יועציך לענייני ערבים. . . הינך רשאי להגביל - ככל שתוכל - לטיהור, מבצעי כיבוש והרס של כפרי אוייב באזורך. " מתוך תוכנית ד '
איך זה קרה?
איך זה קרה? הגורמים העיקריים לעזיבת תושביהם הפלסטינים של 035 כפרים וערים: התקפת יהודים או קרבות – 072 יישובים %15 גירוש על-ידי כוחות יהודיים – 221 יישובים %32 השפעת נפילת יישובים שכנים – 94 יישובים %9 לוחמה פסיכולוגית והפחדה – 05 יישובים %9 הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – 5 יישובים %1 אין מידע – 43 יישובים %6 )סלמאן אבו-סתה, 4002; בני מוריס, 1991(
איך זה קרה? רוב היישובים )38 אחוז( פונו כתוצאה ישירה של פעולה צבאית ישראלית. כפי שההיסטוריון הישראלי בני מוריס מאשר, הטענה שהפליטים עזבו בגלל הוראות ערביות היא מיתוס. התקפת יהודים או קרבות – 072 יישובים %15 גירוש על-ידי כוחות יהודיים – 221 יישובים %32 השפעת נפילת יישובים שכנים – 94 יישובים %9 לוחמה פסיכולוגית והפחדה – 05 יישובים %9 הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – 5 יישובים %1 אין מידע – 43 יישובים %6
איך זה קרה? למידע נוסף הקליקו על סימני ה- שלמטה. התקפת יהודים או קרבות – 072 יישובים %15 גירוש על-ידי כוחות יהודיים – 221 יישובים %32 השפעת נפילת יישובים שכנים – 94 יישובים %9 לוחמה פסיכולוגית והפחדה – 05 יישובים %9 הוראה של מנהיגים או מוכתארים בכפרים – 5 יישובים %1 אין מידע – 43 יישובים %6
מקבולה נסאר מניעת שיבה "זוכרות" למעלה: גדר שהציבה קק"ל, המונעת כניסה לאזור מסגד הכפר חטין. למטה: הרס בית משפחת ביידאס, אחד השרידים האחרונים של הכפר שיח' מוונס )רמת אביב(, לטובת הקמת מגדלי מגורים.
מניעת שיבה "נתעוררו הרבה שאלות ]. . . [ אם עושים מאמץ להחזיר את הערבים לחיפה או לא. לעת עתה, כל עוד לא החליטו אחרת, קבענו כללים אחדים ובתוך זה: לא ניסע לעכו או לנצרת להחזיר את הערבים ]שברחו מחיפה[. לעומת זאת, צריכה ההתנהגות להיות כזאת שאם על-ידי כך יבואו – ]ש[יבואו, לא צריכים להתנהג רע עם הערבים ]שנשארו בחיפה[ כדי שאחרים ]שברחו[ לא יחזרו. במהלך תקופת המלחמה ב-8491, השאלה האם לאפשר לפלסטינים לשוב הייתה עדיין פתוחה. 3791, רון פרנקל, לשכת העיתונות הממשלתית גולדה מאיר, מתוך פרוטוקול של ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 8491. 5. 6. )בתוך מוריס, 1991, עמ' 581(.
מניעת שיבה )1( הרס יישובים ככל שניתן במהלך מבצעים צבאיים )2( מניעת כל עיבוד אדמה על-ידם. . . )3( יישוב יהודים במספר כפרים ועיירות כדי שלא ייווצר ואקום )4( חקיקת חוקים )5( הסברה מתוך תזכיר של י. וייץ, א. ששון, וע. דנין לבן גוריון, "טרנספר בדיעבד, סכמה לפתרון שאלת הערבים במדינת ישראל" )8491. 6. 5( )בתוך מוריס, 9991, עמ' 981( ישראל אימצה מדיניות של מניעת שיבה וכבר בשישה-עשר ביוני 8491 החליטה הממשלה ש"הם אינם חוזרים", כפי שאמר שר החוץ משה שרת באותה ישיבה. 8391, רודי ויסנשטיין, ארכיון קק"ל במהלך תקופת המלחמה ב-8491, השאלה האם לאפשר לפלסטינים לשוב הייתה פתוחה.
הפעולות שננקטו למניעת שיבה היו הרס הכפרים, יישוב יהודים בכפרים, חקיקת חוקים )למשל, חוק נכסי נפקדים מ-0591(, והפיכת אתרי כפרים לשימושים אחרים כגון פארקים או שטח צבאי סגור. פעמים רבות הצבא הישראלי ירה על תושבים פלסטיניים שניסו לחזור לכפרם. צלם לא ידוע, לשכת העיתונות הממשלתית מניעת שיבה )1( הכניעה של כפר עג'ור ב 8491. 01. 1 )2( שלט של הקרן הקיימת לישראל בכפר, בחלק שהפך ל"פארק בריטניה" )3( חורשת אקליפטוסים ניטעה על חורבות הכפר
מקורות . Abu Sitta, Salman H. (2004). Atlas of Palestine 1948. London: Palestine Land Society Khalidi, Walid. (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and . Depopulated by Israel in 1948. Washington D. C. : Institute for Palestine Studies Sanbar, Elias. (2004). Les Palestiniens: La photographie d'une terre et de son people . de 1839 a nos jours. Lucon: Hazan אופיר, עדי. )9991(. "שנת האפס", בתוך: 05 ל-84, תיאוריה וביקורת 31 -21, מכון ון ליר. מאגנס, יהודה לייב. )9491(. לקט רעיונות ואמרות. ירושלים: האוניברסיטה העברית. מוריס, בני. )1991(. לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 7491 -9491. תל-אביב: עם עובד. מוריס, בני. )0002(. תיקון טעות: יהודים וערבים בארץ-ישראל, 6591 -6391. תל-אביב: עם עובד. עמותת "זוכרות". )3002(. זוכרות את עין ע'זאל ]חוברת[. תל-אביב. עמותת "זוכרות". )3002(. סיור ושילוט בלוד. ב: 45= www. zochrot. org/index. php? id שי, אהרון. )2002(. "גורל הכפרים הערביים הנטושים במדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים ואחריה". קתדרה, 501, עמ' 071 -151. אתר אינטרנט: www. palestineremembered. com מפת החלוקה 7491, מתוך הערך "תכנית החלוקה" באתר ויקיפדיה: http: //he. wikipedia. org/wiki הכנת המצגת: טליה פריד עריכה וצילום עדויות: רנין ג'רייס.
אספתי את המוכתרים היהודיים, שקשרים להם עם ערבים בכפרים שונים, וביקשתים ללחוש באוזני כמה ערבים שתגבורת יהודית עצומה הגיעה לגליל והיא עומדת לבער את כל כפרי ]עמק[ החולה. לייעץ להם, כידידים, להימלט בעוד מועד. השמועה פשטה ברחבי עמק החולה כי עת לנוס. המנוסה הקיפה רבבות. התכסיס השיג את מטרתו במלואו ]. . . [ וניתן לנו לערוך עצמנו לקראת הפולשים לאורך הגבולות, מבלי לחשוש לעורפנו". ההגנה וצה"ל השתמשו בדרך של הפחדה כדי לגרום לנטישת תושבים פלסטינים. יגאל אלון, ספר הפלמ"ח ב', 3591 )בתוך מוריס, 1991, עמ' 1 -071( 9491, טדי בראונר, לשכת העיתונות הממשלתית לוחמה פסיכולוגית והפחדה "חיפשנו ]. . . [ אמצעי שאינו מחיבנו להפעלת כוח, כדי להבריחם את עשרות אלפי הערבים העוינים שנותרו בגליל ואשר במקרה של פלישה עלולים היו להכותנו מהעורף. ניסינו להשתמש בתכסיס המנצל את רושם המפלות ]הערביות[ בצפת ובשטח שטוהר על-ידי ]מבצע[ 'המטאטא' – תכסיס שהפליא לעשות.
גירוש היה דפוס פעולה שחזר על עצמו במקרים רבים: אחרי שתושבי הכפר נכנעו, הכפר הוקף משלושה צדדים והרביעי נותר פתוח ליציאה לכיוון המדינה הערבית השכנה. האוכלוסייה הופרדה לשניים: גברים לחוד, ונשים, ילדים וזקנים לחוד. האחרונים גורשו תוך איומים ויריות מעל ראשיהם, ולעתים גם נגנבו מהם דברי ערך. "הם עוזבים את כפרי הולדתם ואבותיהם והולכים לגלות ]. . . [. נשים, ילדים, תינוקות, חמורים – הכול נע בשקט וביגון צפונה, בלא להביט ימינה או שמאלה. אישה אינה מוצאת את בעלה וילד אינו מוצא את אביו ]. . . [. אין מי שיודע לאן מוליכה הדרך. חפצים רבים מושלכים לצדי הדרכים; ככל שהפליטים מאריכים ללכת כך הם הולכים ומתעייפים – והם משליכים מעצמם מה שביקשו לקחת איתם לגלות. לפתע כל חפץ נראה להם חסר חשיבות, מיותר, לעומת הפחד והדחף לשמור על החיים ועל שלמות הגוף". משה כרמל, מערכות הצפון, 9491. )בתוך מוריס, 1991, עמ' 572 -672( הגירוש מרמלה )8491(. צילום: הצלב האדום
גירוש חלק מהגברים הוצאו להורג במטרה להפחיד ורבים נלקחו למחנות שבויים. פקודה לכך בכפר הונין מופיע משמאל. מתוך: ארכיון תולדות ההגנה, תיק 73/001
גירוש הקליקו על התצלום משמאל לצפות בעדותה של מרתא סוסאן מח'ול, עקורה מברעם, על הגירוש בכפרה.
נפילת יישוב שכן רבים מהיישובים ננטשו בעקבות נפילת יישוב שכן. תושבי יישובים אלה חששו מהתקפה צפויה עליהם בהיותם מחוסרי אמצעי הגנה. השפעה מורלית קשה במיוחד הייתה לנפילת ערים או כפרים גדולים שלוותה גם בקריסה חברתית וכלכלית. משפחות עוזבות את יפו )ארכיון אונר"א, 8491, (Exodus 1 D. UN
יאפא, 8491. ארכיון אונר"א. 01/ RG/Beach התקפה צבאית במשך הבוקר ]היהודים[ ירו ללא הרף על כל הערבים שנעו בוואדי ניסנאס ובעיר העתיקה. יריות אלו כללו אש ללא כל הבחנה ממקלעים וצליפות על נשים וילדים ]. . . [, שניסו לצאת מחיפה דרך השערים שהובילו אל הרציפים ]. . . [. ליד השער המזרחי של הנמל התגודדו בצפיפות רבה נשים, ילדים וזקנים ערבים, היסטריים ומבוהלים, והיהודים פתחו עליהם באש ללא רחמים. משקיפים בריטיים )בתוך מוריס, 1991, עמ' 321(
התקפה צבאית "הפציצו את המרכז של עין ע'זאל, שהיו שם חנויות ובית קפה. הצעירים לקחו נשק ושמרו בלילה. היה רמדאן. כל יום אחרי צהריים התחילו להפציץ אותנו, כשאנשים רוצים כבר לאכול. ואיזה נשק היו לנו? חנטריש. יורה אולי 6 מטר לגובה. כמה היו רובים פה ל'הגנה'? אולי 52 רובים. לא התכוננו בכלל למלחמה. באו כמה אבדאים מאיג'זים ומחיפה ואמרו 'בואו נילחם' אבל מה היה להם? כלום". "היה טנק בכניסה לכפר. אולי היהודים לקחו אותו מהבריטים. אולי הייתה הבנה ביניהם שייקחו את הטנק להילחם. אנשים שלנו עשו להם מלכודת. ירדו מסביב וירו לטנק בגלגלים והוא נתקע. הביאו אותו למעלה עם חמורים וסוסים. הרגו את שלושת היהודים ולקחו הטנק". )חוברת "זוכרות את עין ע'זאל", 3002( במקרים לא רבים הייתה התנגדות צבאית ערבית ופלסטינית, אבל יחסי הכוחות כמעט תמיד היו לטובת הצד היהודי. עלי חמודה, שנעקר מעין ע'זאל, מתאר את המצב בכפרו.
התקפה צבאית האני מוניב זיד, עקור מעין אל-מנסי ע'וסטא דאקוואר, עקורה מתרשיחה הקליקו על התמונות שמשמאל כדי לשמוע על התקפות צבאיות מפי תושבים פלסטינים ומפי חייל יהודי. מיקי כהן, חייל לשעבר שהשתתף בכיבוש באר שבע
1864b386785b08d69e095a23caab16d3.ppt