dfeff8fa957b91e54d6537af414347ff.ppt
- Количество слайдов: 29
כך רשם מטוס ה"מוסקיטו" )"יתוש"( הבריטי, שהפך לאגדה מעופפת במלחמת העולם השנייה, פרק משמעותי, אך כאוב, בתולדות חיל האוויר הישראלי
מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית www. nostal. co. il בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.
תעודת זהות צוות: שניים )טייס ונווט( אורך: 75. 31 מ' מוטת כנפיים: 25. 61 מ' מיבנה: מעץ משקל מירבי להמראה: 053, 11 ק"ג מנועים: "2 רולס רויס מרלין" -21 V הספק: 003, 1 עד 017, 1 כ"ס כל מנוע, לפי דגם המטוס. מהירות מירבית: 966 קמ"ש בגובה 535, 8 מ' טווח עם חימוש מלא: 004, 2 ק"מ רום מירבי: 082, 11 מ'
בתחילה כמעט נשאר המטוס על הנייר: כשביקשה הייצרנית, חברת "דה האווילנד" הבריטית, ב-8391, ממשרד האוויריה הבריטי להזמין מטוסים אלה, נתקלה בסירוב. הסיבה: איש לא האמין שמטוס עשוי מעץ יהיה מסוגל לבצע כל מה שמתכנניו הבטיחו. תוך אמונה במוצר, התחילה החברה לייצר את המטוס על חשבונה. ה"מוסקיטו" הראשון המריא ב-0491 ועד מהרה התברר, כי הוא עולה על כל הציפיות ומהירותו גבוהה אפילו מזו של ה"ספיטפייר" המהולל. בעיקבות זאת קיבלה החברה הזמנה ל-05 מטוסים. בתחילה תוכנן המטוס כמפציץ )בציור למעלה( ללא תותחים או מקלעים, כי מהירותו אפשרה לו לחמוק מכל מטוס יירוט. אבל עד מהרה התברר כי ה"מוסקיטו" מתאים גם למטלות אחרות: צילום, קרב-הפצצה, יירוט לילי ועוד. הצטיינות המטוס בכל התחומים הללו גרמה לכך שבסך הכל יוצרו 187, 7 מטוסים כאלה, כאלף מהם לאחר תום המלחמה.
ב-81 בפברואר 4491 הופיעו 21 מטוסי "מוסקיטו" בשמי העיר אמיין שבצרפת הכבושה בידי הנאצים. מגובה 02 מטר בלבד הם תקפו את הכלא המקומי, בו עמדו הגרמנים להוציא להורג למחרת 21 מאנשי המחתרת הצרפתית. המטוסים החדירו את פצצותיהם בדייקנות לתוך המתחם, פרצו את שערי הכלא ויצרו בחומתו פתח גדול. אומנם 201 מ-007 האסירים נהרגו, אך 852 לוחמי מהם, בתוכם 97 חופש צרפתיים, הצליחו להימלט. כך הוסיף ה"מוסקיטו" למעלה: התרשמותו של צייר פרק לאגדה שנוצרה מהתקיפה באמיין. סביבו במלחמת העולם השנייה, כמטוס המסוגל משמאל: תצלום שנעשה לבצע מטלות דמיוניות. למחרת התקיפה מראה את הנזק שנגרם לכלא ואת
ה"מוסקיטו" הצטיין, בין השאר, בתקיפות מדוייקות של מפקדות הגסטאפו הנאצי, שנהגו להתמקם במרכזי ערי בירה כבושות. כך הותקפו המפקדות באוסלו, בקופנהאגן ובהאג )בציור( והתוצאות הוסיפו להילת ציור של תקיפת מטה הגסטאפו בהאג, לפי תצלום שנעשה בעת ההפצצה )בפינה מימין(
עוצמת האש של ה"מוסקיטו" קרב-הפצצה בולטת בתצלום לילי זה של בדיקת מערכות החימוש שלו אחד הגורמים להצלחת ה"מוסקיטו" מדגם קרב-הפצצה, שמשכה את תשומת לב חיל האוויר הישראלי הצעיר, היה החימוש רב העוצמה של המטוס: 4 תותחי "היספאנו סוויזה" 02 מ"מ, 4 מקלעי "בראונינג" "303. 0, 4 פצצות של רבע טון או 2 פצצות ו-8 רקטות נגד שיריון. גורם נוסף היה הטווח הארוך שלו – 0042 ק"מ, שאיפשר לו לתקוף מטרות רחוקות יחסית. עדות להישגי המטוס נתן דווקא מפקד הלופטוואפה הנאצי, הרמן גרינג, שאמר ב-3491: "דמי רותח כשאני רואה את ה'מוסקיטו'. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. . . הבריטים בונים מטוס יפהפה מעץ, שאפשר לייצרו בכל מפעל פסנתרים, ומגבירים בהתמדה את מהירותו. . . "
"מוסקיטו 6", דגם קרב-הפצצה, שהיה מעמודי התווך של חיל האוויר בתחילת שנות ה-05 ה"רומן" של חיל האוויר הישראלי עם ה"מוסקיטו" החל ממש עם קום המדינה: כשנכנס צה"ל במאי 8491 לשדה התעופה בעקיר )כיום תל נוף(, לאחר שחיל האוויר המלכותי הבריטי עזב אותו, מצא בפאתי הבסיס גרוטאה של "מוסקיטו" שעבר זמנו. צוות מכונאים ישראלי "התלבש" עליו וניסה להחזירו למצב טיסה, אלא שהמטוס היה נגוע בתקלות רבות ולא היה אף פעם כשיר להמראה. עם זאת, גרם המוניטין של המטוס במלחמת העולם השנייה לכך, שחיל האוויר שאף לרכוש אותו בכל מקום אפשרי. וכך הספיק "מוסקיטו" אחד, מדגם צילום, שנרכש באנגליה, להגיע ארצה ביולי 8491 ולהשתתף במלחמת העצמאות.
בעיצומה של מלחמת העצמאות הצליחו אנשי הרכש לקנות בבריטניה שני מטוסי "מוסקיטו"- צילום, אך אחד מהם עלה באש בקורסיקה, שם נחתו השניים לתידלוק בדרכם ארצה. בציור: "מוסקיטו"-צילום בודד מעל לעננים. ה"מוסקיטו" הראשון הוברח ארצה מבריטניה מתחת לאפם של השלטונות, שהיו עויינים לישראל בשנותיה הראשונות. הוא הגיע ארצה ב-5 ביולי 8491, במסע רב הרפתקאות. אפילו נחיתתו בארץ הייתה כרוכה בהרפתקה: הוא הגיע בטיפת הדלק האחרונה ונאלץ לנחות בשדה התעופה בחיפה, שעדיין היה בידי הבריטים. טייסו האנגלי, ג'ון הארוויי, לשעבר איש חיל האוויר הבריטי, מצא שפה משותפת עם צוות התפעול הבריטי בשדה והצליח לשכנעו לתדלק את המטוס. למחרת הונחת המטוס בשדה רמת דוד, שכבר היה בידי חיל האוויר הישראלי הצעיר.
ראשון מטוסי ה"מוסקיטו" של חיל האוויר זכה לחיים הארוכים ביותר בצי ה"מוסקיטו" הישראלי: כשמונה וחצי שנים. הוא אפילו השתתף במבצע "קדש" )כפי שמעידים הפסים על גופו בתצלום(, לפני שהוצא מהשירות ב- 7591. עם הגיעו, צורף ה"מוסקיטו" הראשון לטייסת 301 ומאחר שהיה מדגם צילום, יצא עד מהרה לגיחות צילום מעל סוריה, לבנון וירדן. מידי פעם הוא גם הפציץ מטרות אוייב. מספר הזיהוי שקיבל המטוס עם בואו היה 061 - , D אך בנובמבר 9491 הוחלף המיספור ל-1012 ובקיצור - 10. כשהוקמה טייסת 901 לקליטת מטוסי ה"מוסקיטו" שנרכשו ב-1591 בצרפת, הועבר המטוס לגף הצילום שפעל בה. כשהועברו כל מטוסי הצילום לטייסת 511, שפעלה בתל נוף, היה גם הוא ביניהם ולקראת מבצע "קדש" יצא לגיחות צילום רבות מעבר לגבול. המטוס עבר את המבצע בשלום, אך בינואר 7591 הגיע לנחיתה נמוך מידי, פגע בתלולית עפר לפני המסלול וניזוק. מאחר שממילא עמדו אז להוציא מהשירות את כל מטוסי ה"מוסקיטו" הישראליים, כבר לא היה טעם לתקנו והוא נמחק מסדר הכוחות של חיל האוויר.
ה"מוסקיטו" האלף שיוצר בקנדה, מדגם האימון 3 - , T נראה כאן עם צאתו ממפעל "דה האווילנד" שם ב- 5491. בתחילת 0591 נפתחה אפשרות לרכוש מטוסי "מוסקיטו" ישירות מהסניף הקנדי של חברת "דה האווילנד", שייצר בסך הכל 431, 1 מטוסים כאלה. שישה מהם נרכשו מייד על ידי חיל האוויר, אולם לא הגיעו ארצה כלל. הראשון אומנם המריא ארצה מקנדה, אך נעלם מעל לאוקיינוס האטלנטי על שני אנשי צוותו. בעיקבות זאת בוטלה כל העיסקה. היה זה אסון ראשון בשורה ארוכה של התרסקויות קטלניות שפקדו את המטוס בעת שירותו בחיל האוויר. בסך הכל נהרגו בהתרסקויות אלו 71 איש: 41 טייסים ונווטים ישראליים ועוד טייס ניסוי אנגלי ושני אנשי הצוות של המטוס הקנדי.
מטוסי "מוסקיטו דגם 6", הנושאים עדיין את סמלי חיל האוויר הצרפתי, ממתינים לשיפוץ בשדה שאטודאן בצרפת, לפני הטסתם לישראל ב-0591 העמיד חיל האוויר הצרפתי למכירה 57 מטוסי "מוסקיטו" ישנים ושחוקים. למרות שהיה חשש גדול לבטיחותם, רכש חיל האוויר הישראלי 76 מהם, אך בגלל מצבם הרעוע, היה הכרח לשפץ את כולם. צוות טכני ישראלי נסע לצורך כך לצרפת והצליח לשפץ 75 מטוסים – שהובאו כולם ארצה החל מיוני 1591, לאחר שנבדקו בטיסות ניסוי. השאר פורקו לחלפים. 04 מהמטוסים שנרכשו היו מדגם קרב-הפצצה 6 - 20. FB היו מטוסי יירוט ליליים 03 - 4 , NF מטוסי צילום 61 - PR ו-3 מטוסי אימון 3 - . T כאות מבשר רעה, הסתיימה אחת מטיסות הניסוי בצרפת בהתרסקות והטייס האנגלי ג'ון הארוויי, שהביא ארצה את ה"מוסקיטו" הראשון ב-8491, נהרג בה.
אחד המטוסים ששופצו בצרפת נראה כאן חונה בשדה חצור כשעל כנפיו כבר מתנוסס סמל חיל האוויר הישראלי מספרם הרב, יחסית, של מטוסי ה"מוסקיטו" בחיל האוויר הישראלי בתחילת שנות ה-05, הבטיח להם מקום נכבד בתוכנית המלחמה שהותוותה על ידי מטה החיל באוגוסט 3591: "לנטרל את הכוח האווירי של האוייב בשלב הראשון של הקרב". תוכנית זאת אכן בוצעה בהצלחה כ-41 שנה לאחר מכן, במלחמת ששת הימים – אך אז כבר היה ה"מוסקיטו" נחלת העבר בחיל האוויר.
ברקע: הקו של טייסת 901 בשיא פעילותה בחצור - 5591 סמל טייסת 901 מטוסי ה"מוסקיטו" נקלטו בטייסת 901, שהוקמה ב-1591 בתל נוף ונעשתה טייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. עם קליטת 52 המטוסים הראשונים, עברה הטייסת לחצור. אולם כדי שלא לסרבל את פעילותה הקרבית, הוקמה ב-3591 טייסת "מוסקיטו " שנייה: 011. טייסת זו נועדה להכין את בוגרי קורס הטיס הבסיסי, להטסת מפציצי הקרב של טייסת 901. היא קלטה את כל מטוסי האימון ומטוסי היירוט הלילי ואיפשרה לטייסת 901 להתמקד בטיסות קרב-הפצצה. רק מטוסי הצילום המשיכו לפעול במסגרת סמל טייסת 011 סמל כנף 4 בימי ה"מוסקיטו" טייסת 901, לצד מטוסי ה"מארק 6". לאיבחון ברור בין מטוסי שתי הטייסות, נצבעו ה"ספינרים" )כיסויי טבור הפרופלורים( והזנבות שלהם בצבעים שונים: מטוסי 901 באדום ומטוסי 011 בשחור. יש אומרים, כי העיט שבמרכז סמל טייסת 901 נקבע בהשראת הסמל המסחרי של "בירה נשר", שהייתה נפוצה באותם ימים בארץ. ואילו העטלף שבמרכז סמלה של טייסת 011 נבחר בהשראת מטוסי היירוט הליליים הצבועים שחור, שהפעילה הטייסת תקופה מסויימת. במרכזו של סמל כנף 4 מופיעה פצצה אווירית, לציון המטלה העיקרית של המטוסים המוצבים בחצור: הפצצת מטרות אוייב. עם הוצאת ה"מוסקיטו" מהשירות, כאשר כנף 4 נעשתה בסיס ה"אורגנים" וה"מיסטרים" הצרפתיים, הוחלפה הפצצה שבסמל, בצללית של מטוס סילון שכנפיו משוכות לאחור.
הד לחשיבות ה"מוסקיטו" בתוכניות המלחמה של חיל האוויר נמצא בביטאון החיל, ש"כיסה" מידי פעם את טייסת 901. למעלה – תצלומי שער של הביטאון, בהם מככב ה"מוסקיטו". מימין: נשקים טוענים שרשרות כדורים למקלעי מטוס "מארק 6". משמאל: טייס מהורהר בפתח מטוס "מארק 33".
מצבם הרעוע של המטוסים שנרכשו בצרפת חייב מאמץ תחזוקתי בלתי פוסק, כדי שפעילותם המבצעית לא תיפגע. אבל היו נתונים שאף מכונאי לא יכול היה להיאבק בהם. כך, למשל, גרמה השמש הקופחת בישראל לעיוות כנפי העץ – דבר שפגע בביצועי המטוס. החום גם המיס את הדבק של חלקי העץ. וכך, כשנה וחצי לאחר הגעת המטוסים ארצה, החלה שורת תאונות קטלניות כואבות: 3591. 8. 8. "מוסקיטו" בטיסת אימונים נופל לים. הטייס והנווט נהרגים. 3591. 8. 9. "מוסקיטו" המחפש את המטוס שנפל ביום הקודם, נופל גם הוא. הטייס והנווט נהרגים. 3591. 21. 72. "מוסקיטו" מתרסק בעת מפגן מעל בסיס כפר סירקין. הטייס ומכונאי שהיה איתו נהרגים. צוות מכונאים וגופנאים מטייסת התחזוקה בחצור, "מתלבש" על "מוסקיטו" של טייסת 901, שבא לביקורת תקופתית 4591. 11. 92. "מוסקיטו" שבא לנחות בחצור מתרסק לצד המסלול ועולה באש. חובשת באמבולנס שחש למקום מזנקת לתוך הלהבות ומצליחה לחלץ את הצוות, אך הנווט נפטר אחר כך. )החובשת, אסתר ארדיטי, קיבלה בשל כך את עיטור המופת(.
בתצלום: התרסקות "שיגרתית", שלמרבה המזל יצא ממנה הצוות בשלום: מטוס אימון - T 3 צהוב, לאחר שהתרסק על המסלול בחצור ב- 4591. היו גם שני מקרים שבהם התפרקו המטוסים באוויר, אולי בגלל התמוססות הדבק של גוף המטוס ואולי בגלל התפוצצות אדי דלק. במקרה האחד טס רק הטייס, כשלפתע מצא עצמו באוויר. הוא התעשת, פתח את המצנח וצנח בשלום. במקרה השני נפגע הטייס בראשו ואיבד את ההכרה. למזלו נקרע תרמיל המצנח שלו, נפתח מעצמו תוך נפילה והוא ניצל. אבל הנווט שלו לא הספיק לחבר את המצנח לגופו ונהרג. במשך הזמן התרסקו עוד מטוסים, אם בגלל כשל במנוע, אם בגלל כשל בגוף ואם בגלל טעות אנוש ועוד טייסים ונווטים ניספו בהם. בעיקבות זאת היה המוראל של טייסי 901 שפוף ביותר והיה צורך לשכנע אותם רבות, להמשיך לטוס ב"מוסקיטו". אך עננת ההתרסקויות הכבדה המשיכה לרחף מעל הטייסת עד תום ימי ה"מוסקיטו" בחיל האוויר.
אכזבה גדולה במיוחד גרם דגם היירוט הלילי 03 - , NF הצבוע שחור )בתצלום(. בבריטניה הוא נחשב לדגם המוצלח ביותר של ה"מוסקיטו", אך בישראל לא עמד בציפיות. 02 המטוסים שנרכשו בצרפת הגיעו ארצה ללא מערכת המכ"ם – וללא מכ"ם לא יכלו לבצע יירוט לילי. אומנם הותקן בהם מכ"ם אמריקני מדגם 4 - , APS המסוגל לאתר מטוס בטווח של 5. 6 ק"מ, אולם השימוש בו לא הגיע לכלל הבשלה. המטוסים עצמם היו רגישים במיוחד לשמש בגלל צבעם השחור. גופם וכנפיהם, העשויים מעץ, התעוותו בחום והטסתם נעשתה קשה יותר ויותר. לאחר שכמה מהם התרסקו ובאחד מהם ניספו טייס ונווט, הוצאו מטוסי היירוט הלילי מהשירות ואוחסנו, עד שלבסוף הושלכו לגרוטאות.
"מוסקיטו" צילום מחמם מנועיו לקראת המראה. לעומת האכזבות שהנחילו מטוסי היירוט הליליים ובמידה מסויימת גם מטוסי הקרב-הפצצה, היו מטוסי הצילום הצלחה גדולה. טיסת הצילום הראשונה שלהם מעבר לגבול הייתה מעל שדה אל עריש בסוף 1591. אך לצמרת צה"ל לא היה אמון גדול במטוסים אלה והיה חשש שאחד מהם יופל מעבר לגבול ויגרום להסתבכות מיותרת. אולם בסתיו 3591 המריאו טייס ונווט ביוזמתם הפרטית, ללא אישור, לשתי טיסות צילום מעל קהיר ואלכסנדריה. שפע המידע שהזרימו טיסות אלה שיכנע את הספקנים והמטוסים שוגרו לגיחות צילום רבות במצרים, סוריה, ירדן ואפילו עיראק. שיא פעילותם היה לקראת מבצע "קדש": הם ערכו אז יום טיסות צילום בסיני, שהביאו מידע רב ערך. מפות מדוייקות של חצי האי, שהודפסו בזכותם, סייעו רבות לכוחות צה"ל להשתלט על השטח.
בתחילה הופעלו מטוסי הצילום כגף בטייסת 901. אולם כשהתרבו טיסות הצילום מעל מדינות ערב, הוקמה טייסת 511, שריכזה את כל הפעילות הזאת. הטייסת הועברה לתל נוף ומשם פעלה עד הוצאת מטוסיה המזדקנים מהשירות. לפני מערכת סיני, הפעילה הטייסת שלושה מטוסי צילום. שניים מהם ניצבו תמיד בהיכון והשלישי נמצא בתיקונים. כל יום היה מטוס יוצא למשימה, אך כמעט תמיד חוזר מהמסלול, בגלל תקלה. הצוות היה ממהר לעבור המטוסים של טייסת 511 ביצעו, בין השאר, טיסות צילום ארוכות טווח במיוחד. בקיץ למטוס הרזרבי ולהמריא 5591 צולם על ידי הטייסת מחנה סמאווה במערב עיראק, בו נכלאו פעילי עלייה בו, בעוד צוות הקרקע שנלכדו בעיראק. גיחה דומה נערכה לנווה סיווה שבגבול לוב-מצרים, בו הוחזקו עצורי עט על המטוס שהוחזר, "עסק הביש". הגיחות נועדו לתת תמונה מעודכנת מהשטח, למקרה של פעולת חילוץ כדי להכינו לטיסה ישראלית – אך בסופו של דבר לא בוצעה כל פעולה כזאת. בתצלום: מכשירנים למחרת – וחוזר חלילה. מתקינים מצלמות ב"מוסקיטו"-צילום העומד להמריא למשימה מעבר לגבול.
שחיקת צי ה"מוסקיטו" הקשיש וההתרסקויות הרבות דילדלו את מצבת המטוסים בחצור. כדי למלא את החסר ולרענן את השורות, נרכשו בסוף 4591 מהצי הבריטי עשרים מטוסים חדשים יותר, מדגם 33 - . TR אלה נועדו לנחות על נושאות מטוסים ולכן היו להם כנפיים מתקפלות, לחיסכון בשטח חניה באוניות וכן ווי עצירה. הם גם היו מצויידים במכ"ם ימי, במקום ארבעת המקלעים בחרטום, אך לפני מסירת המטוסים לישראל, קובעו הכנפיים והוסרו מכשירי המכ"ם. ההבדל הבולט ביותר בין המטוסים החדשים לבין הישנים היה פרופלור חדיש יותר, בעל ארבעה להבים, לעומת שלושה בדגם 6. בתצלום: מטוס מדגם 33 - , TR לפני התאמתו על ידי הבריטים לצרכי חיל האוויר הישראלי.
"מוסקיטו" מדגם 33 - , TR מבהיק "כמו חדש", עם הסימון הבינלאומי שנשא בעת הטסתו מבריטניה לישראל, חונה בחצור זמן קצר לאחר הגעתו.
מטוסים מדגם 33 - , T בקו של טייסת 901 בחצור בתחילת 6591. המטוס הימני נושא תחת כנפיו מגלשי שיגור של רקטות חודרות שיריון בקוטר "5. במטוס שמשמאלו מותקנים תחת הכנפים נושאי פצצות של רבע טון. רוב הזמן הוקדש בטייסת 901 לאימוני תקיפה והפצצה מפרכים, לקראת מלחמה חדשה שהיה ברור כי תבוא בעתיד הלא רחוק. אולם מידי פעם הוזעקה הטייסת למשימות אחרות, שצצו ללא הרף. כך, למשל, איתר "מוסקיטו" באפריל 4591, במה שזכה לכינוי מבצע "שנונית", ספינה של חיל הים שעלתה על שרטון בחוף סעודיה. מטוסי "מוסקיטו" אחרים איבטחו אז במשמרות, במשך שתי יממות, את חילוץ צוות הספינה ע"י "פייפרים". במקרים אחרים אבטחו המטוסים אוניות ישראליות בים סוף ובים התיכון. הם גם תקפו מידי פעם שיירות מבריחים, שחצו את הנגב והתנגשו עם כוחות צה"ל שניסו לעוצרם. אולם בתחילת 6591 כבר היה ברור, שזמנו של ה"מוסקיטו" תם – וטייסות 901 ו-011 הודממו. המטוסים אומנם לא הושלכו עדיין לגרוטאות, אך הועברו לאחסנה בשדה סירקין, שם המשיכו צוותי קרקע להחזיקם במצב שמיש, "על כל צרה שלא תבוא". ואומנם כאשר החל מבצע "קדש" לקרום עור וגידים, הופעלו המטוסים מחדש, בשדה רמת דוד, כטייסת 011.
"שירת הברבור" של ה"מוסקיטו" הייתה, איפוא, בסיני ב-6591. בסך הכל נותרו אז רק 31 מטוסי "מוסקיטו" שמישים, אולם המשימות של הפצצת שדות תעופה במצרים, שנועדו בזמנו לטייסת 901, הוטלו על המטוסים הבריטיים והצרפתיים שהשתתפו במבצע. לכן, כשפרצו הקרבות, שוגרו מטוסי ה"מוסקיטו" רק לתקיפת כוחות מצריים בסיני. הם עמדו במשימתם בכבוד ובכל המערכה לא התרסק ולא הופל אף אחד מהם. אך זה כבר לא שינה את המצב: שבועיים לאחר "קדש", פורקה הטייסת סופית ומטוסיה נמחקו מסדר הכוחות של חיל האוויר. דגם של "מוסקיטו" קרב-הפצצה, הנושא פסי זיהוי צהובים-שחורים מימי מבצע "קדש". פסים כאלה נצבעו על כל המטוסים של חיל האוויר שהשתתפו במבצע, כדי להבטיח את זיהויים על ידי טייסי הקרב הבריטים והצרפתים שהשתתפו גם הם במבצע.
המלך מת – יחי המלך החדש הסתלקותו של ה"מוסקיטו" מהזירה פגמה ביכולות ההפצצה והצילום של חיל האוויר הישראלי בטווחים ארוכים. כדי למלא צורך זה נרכש בצרפת היורש של ה"מוסקיטו": מטוס הקרב-הפצצה הסילוני "ווטור" )בתצלום(. המטוסים הראשונים הגיעו ארצה באוגוסט 7591 והוכיחו את יכולתם כעבור עשר שנים, במלחמת ששת הימים. אבל זה כבר סיפור אחר.
נסיקה התהפכות מותו של המוהיקני ב-12 ביולי 6991, השתתף מטוס האחרון ה"מוסקיטו" האחרון בעולם שנותר ראוי לטיסה, במפגן אווירי בשדה התעופה בארטון שבאזור מנצ'סטר בבריטניה. הייתה זו טיסתו האחרונה. . . עיתונאי בריטי שנכח במפגן כתב: "המטוס ביצע במיומנות סידרה של תרגילים פשוטים כמו נסיקה ופניות חדות. ואז הוא טיפס גבוה, לפני שהתהפך והחל להסתחרר ארצה. לרגע נדמה שהטייס מצליח להשתלט עליו, אך הוא כבר היה נמוך מידיי והתרסק. הזדקרות צלילה הטייס ומכונאי שטס איתו, ניספו. חקירת התאונה העלתה, כי היא נגרמה בגלל כשל במנוע השמאלי. המטוס שהתרסק היה מדגם האימון 3 - . T הוא יוצר ב-5491 ושירת בחיל האוויר הבריטי עד 9491, כולל במזרח התיכון. ב-3691 הוא נרכש ע"י חברת "הוקר סידלי", שהפכה ל"ארוספייס" הבריטית. מאז השתתף המטוס כמעט רק במיפגנים אוויריים. "מעתה לא נראה עוד 'מוסקיטו' בטיסה", ביכה חובב היסטוריה תעופתית את המטוס שנפל. כיום נותרו בעולם רק כ-03 מטוסי "מוסקיטו", רובם במוזיאונים ואף אחד מהם אינו כשיר לטיסה. התרסקות
מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית www. nostal. co. il בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.
מוקדש לעמיתיי ורעיי בטייסת התחזוקה של כנף 4 בשנים 5591 -4591 ובטייסת 511 בשנת 6591
dfeff8fa957b91e54d6537af414347ff.ppt