הבולענים בים המלח מעקב אחר התפתחות בולען

הבולענים בים המלח מעקב אחר התפתחות בולען והסיבות להיווצרותם אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.

www. geology-israel. co. il

הכל החל כאשר לפני כ 000, 06 שנים פרץ נחשול מים מהים התיכון )כרגע הסיבה לא חשובה(, מילא את עמק יזרעאל והמשיך להציף את עמק הירדן נוצר כתוצאה מהבקע הסורי-אפריקני , אשר שני צידיו מתרחקים זה מזה, ובמרכזו הוא שוקע. נוצר אגם )עם מי ים(, אשר ניתק מהים התיכון לםני כ 000, 51 שנים, ומאז הוא הולך ומתכווץ, עד הגיעו למימדיו הנוכחיים. מאחר והוא נשאר אגם סגור, הפכו מימיו למלוחים יותר ויותר. מאחר והמים היו עשירים במלח, גבס, וגיר, ומאחר והריכוז עבר את נקודת המסיסות של המלח והגבס – שקעו השניים על קרקעית האגם. שכבת המלח הזאת יצרה , עד לפני כ 000, 01 שנים , שכבת מלח שעובייה הממוצע כ – 01 עד 51 מטר. שכבת מלח זו היא האחראית ליצירת הבולענים. ] בדיקות של הקרקע שמעל המלח מראות על גיל של 000, 01 שנים [. גובה ימת הלשון )האגם הראשוני( היה כ 032 מטר מעל המיפלס הנוכחי. כיום יורד המיפלס כ 9. 0 – 2. 1 מ' לשנה. ב 03 השנים האחרונות ירד המיפלס ב 62 מ' לערך. כיום גובהו המוחלט כ 024 – )מתחת לפני הים(. ריכוז המלח היום – %5. 13. אורכו של ים המלח 76 ק"מ )מזה החלק הצפוני – 15 ק"מ. רוחבו מגיע עד 81 ק"מ. העומק של החלק הצפוני כ 004 מטר, כי החלק הצפוני שקע במהירות ובעוצמה גדולים מהדרומי.

ולמה נוצרים הבולענים? ? כאשר מיפלס מי ים המלח היה גבוה, היתה האדמה )מעל ומתחת לשכבת המלח( רווייה במים מליחים. עם ירידת המיפלס, החלו מים מתוקים, החודרים מאקויפר ההר )ממערב( לחדור לתוך תת-הקרקע. מים אלה ממיסים את שכבת המלח )ראו בשירטוטים הבאים( וכאשר החלל שנוצר במלח מגיע עד גג השכבה, - קורסת שכבת הכיסוי שמעליה , ונוצר בולען. בדרך כלל, הבולען הראשוני הוא בעל קוטר קטן )3 -2 מטרים(, אולם עם המשך המסת המלח , גדל הבולען, מתרחב, ועשוי להגיע לעשרות מטרים )ובעיקר באם הוא "מתאחד" עם בולענים שכנים – כפי שתראו בתמונות(. המצגת מתייחסת ל"היסטוריה" של בולען אחד, מרגע "לידתו" )שהייתי נוכח בו אישית( ועד לפני כשבוע.

חתך הידרוגיאולוגי סכמטי ממערב לים המלח. קווי השבר של הבקע החיצים האדומים מציינים זרימה משוערת של מי התהום מאקויפר "חבורת יהודה" לעבר השכבות הצעירות של המילוי הסדימנטרי. בחלק המזרחי של החתך מצוייה בתת-הקרקע שכבת מלח הממשיכה , כנראה, גם אל מתחת לים למרחק בלתי ידוע.

הקווים האנכיים מראים את שלושת הקידוחים בנחל חבר. קידוח מס 2 )אדום( הוא הקידוח שהמצגת מתייחסת אליו. 2 מלח כאשר מי התהום החודרים אל שכבת המלח מלמטה )בגלל ירידת מיפלס ים המלח(, הם ממיסים את המלח. כאשר ההמסה מגיעה עד לגג השכבה – מתמוטטת שכבת הכיסוי , ונוצר בולען.

קידוח 3 שהופסק כאשר הקודחים הגיעו לחלל. קידוח 2 נראה כאן בשלמותו לפני התמוטטותו והווצרות הבולען מסביב לצינור המחקר )אשר הוכנס לעומק של 81 מטר(. 3 2 קידוחי נחל חבר )דרום(

מפת הסיכונים הפוטנציאליים באזור חוף עין-גדי. בצהוב – אזור הבולענים באדום – אזור העשוי להכיל בולענים בירוק – אזור בטוח המפה – ע"י המכון הגיאולוגי הישראלי.

מיקום קידוח מס' 2, 3 ימים לפני שנוצר בולען מסביבו. רואים את פתח צינור המחקר. בחזית )ממזרח לקידוח המחקר( בןלען קודם.

5 דקות אחר הווצרות הבולען מסביב לצינור הבדיקה. )במיקרה באנו למקום למדוד את עומק המים המלוחים, והבולען נוצר לעינינו ממש(.

שבוע לאחר התמונה הקודמת. הצינור שקע כ 2 מטר !!

3 שבועות מאוחר יותר. הצינור שקע כבר לעומק 5 מטר.

3 ימים מאוחר יותר. אנו מניחים צינור פלסטי כדי לבדוק את מהירות שקיעת צינור המחקר.

21 יום מאוחר יותר. צינור הקידוח נוטה על צידו, וצינור הפלסטיק מתרחק מהקיר. גם עומק הבולען כבר מגיע ל 71 מטר.

אותו יום. צילום מזוית שונה. כאן רואים את נטיית צינור המחקר. עומק הבולען – כ 81 מטר

21 יום נוספים. הצינור מוסיף לנטות על צידו.

עברו עוד 63 ימים. הצינור "נשען" על דופן הבולען נסתם, בחלקו, ע"י התמוטטויות מהקירות.

אותו יום. צילום מזוית שונה.

עברו כחודשיים. הבולען מתרחב, וחומרי הקירות המתמוטטים ממשיכים למלא את הבולען.

ועוד – קצת פחות מחודשיים. הקירות הנהרסים )ומתרחבים( ממשיכים למלא את הבולען. רק קצה צינור המחקר בולט מתוך השפכים. וכאן נאמר "שלום" לצינור, משום שיותר לא נראה אותו. הוא קבור עמוק באדמה.

ואחרי 4 חודשים נוספים: - הבולען התרחב מאד , והתחבר לבולען הישן שהיה ממזרח לו )מופיע בתמונה הראשונה שבמצגת(. הצילום לכיוון מזרח. החיבור

הבולען המקורי ואותו יום: - הצילום לכיוון מערב.

עבר עוד חודש. הבולען גדל ומתרחב. מצרף בולען נוסף )מצפון-מזרח- חץ(. הצילום - למיזרח

אותו יום. הצילום למערב

אותו יום. צילום יותר קרוב. לכיוון מזרח. הבולען המקורי – עם חץ

3 חודשים מאוחר יותר. עוד התרחבות של הבולען המקורי )לכל רוחב התמונה( הצילום – לכיוון מזרח

אותו יום. צילום לכיוון מערב. מכוניתו של הצלם הנכבד )אני( ברקע.

בערך חודש וחצי אחר התמונה הקודמת צילום: ד"ר מיכאל ריבאקוב המכון הגיאופיסי לישראל

עברו עוד 3 חודשים. הפעם אפשר לתפוש את הבולען כולו רק בעזרת עדשה רחבה. הצילום - למזרח

ואותו יום. צילום לכיוון מערב. )עדשה רחבה(.

עברו עוד 3 חודשים. צילום למזרח.

ועוד צילום למזרח )באותו יום(. התרחבות והתמוטטויות.

עברה שנה. רוחב הבולען "המאוחד" עשרות מטרים. צילום למזרח.

ובאותו יום – צילום למערב. )עם עדשה רחבה(.

ועברה עוד שנה. צילום למערב. כל האזור הופך לבולען ענק.

ובאותו יום – צילום למזרח.

ואחרי שנה נוספת )לפני שבוע( – שימו לב לקידמת הבולען, נראים סדקים העומדים להתמוטט ולהרחיב עוד את הבולען. צילום למזרח.