דימוי החמור בתולדות התרבות מצגת ראשונה Heinrich

דימוי החמור בתולדות התרבות מצגת ראשונה Heinrich von Zügel On the way to Wolkenhof, by 1941

משחר ההיסטוריה משמש החמור כבהמת רכיבה וכבהמת משא. )9481– 7671( Jacques-Laurent Agasse A Donkey

. בדרך כלל, לא שפר ﬠליו גורלו. בני האדם התעמרו בו, העבידו אותו בפרך, וביזו אותו Sébastien Bourdon, A Roman lime kiln, 1634/37, oil on canvas, 172, 5 × 245, 5 cm, Alte Pinakothek Munich

Évariste Vital Luminais (1822– 1896) Le jeune conduteur d'âne

François Boucher Rest at the Fountain, 1730 Alte Pinakothek Munich

בתרבות, שלא כבמציאות , זכו החמור, האתון והעיר למﬠמד נכבד ונקשרו בהם מסורות רבות ושונות. Roman Mosaic form the House of the Acrobat, Volubilis, Morocco, 1 st century AD

ביות החמור חל בתקופה קדם היסטורית, לראשונה כנראה במצרים. משם הובא חמור הבית לארץ ישראל ולשאר ארצות המזרח. מסתבר שביותו קדם לביות הסוס ומוצאו כנראה משני מיני הבר האפריקנים: החמור הנובי הקטן והחמור הסומלי. Donkey in an Egyptian painting, c. 1298– 1235 BC, Grave of Panehsi, Thebes

Ancient Egyptian tomb figurines depicting workers loading up a couple of donkeys with supplies. Early Middle Kingdom, circa 2000 BC.

Child and donkey, 5 th century Fragment of Floor Mosaic, Large Imperial Palace, Istanbul

תכונותיו העיקריות של החמור הן האיטיות ואי- הבהילות בצעדיו. הוא צועד בבטחה בשבילי הרים צרים העוברים על פני מדרונות תלולים, והוא מוכשר לשאת על גבו משא כבד יותר ממשאו של סוס. Le Nain Brothers 1461 Milkmaid's Family, circa Hermitage Museum, Saint Petersburg

Henryk Siemiradzki , With Consolation and Relief, 1885

Henriëtte Ronner-Knip Ass and cock in the barn, by 1909 Köln, Van Ham Kunstauktionen

משק החי היה בימי קדם סמל לעושר ולמעמד. בספר עזרא מובאים נתונים על שבט כוהנים שחזר בין שבי ציון עם חיות המשק שהיו בבעלותו: “… כל-הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ששים. מלבד עבדיהם ואמהתיהם. . . סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה. . חמרים שלש-מאות ששת אלפים שבע מאות ועשרים. . ” )עזרא ב, סד – סז( לבני השבט המתואר היו 027, 6 חמורים– חית המשק הנפוצה ביותר–שחלקה היחסי בין כלל החיות המבויתות היה כ – %08. 9981 Adolf Schreyer by

על עושרו של איוב נאמר : “ איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע. ויולדו לו שבעה בנים אלפי צאן ושלוש בנות. ויהי מקנהו שבעת ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם” )איוב א, א-ג( Book of Job . Illuminated Manuscript, 1100 A. D Mount Sinai Saint Catherine’s Monastery Book of Job . Illuminated Manuscript , 900 A. D Venice, Biblioteca Nazionale Marciana Book of Job . Illuminated Manuscript, 1200 A. D Mount Athos. Megisti Lavra Monastery

על החמור רכבו בני כל המעמדות James Ward (1769– 1859) The Children of Theophilus Levett, Esquire Karl Briullov Olga Pavlovna Fernsen (1808 -1837), née Stroganov, daughter of Sofia Vladimirovna Golitsyn and Pavel Alexandrovich Stroganov, granddaughter of the Princess H. P. Golitsyn), 1835 State Russian Museum Saint Petersburg

Constant-Emile Troyon (1810 -65), Country woman riding a donkey Hamburger Kunsthalle, Hamburg Modesto Teixidor y Torres , Women Riding a Donkey , circa 1890 Museo Art Nouveau y Art Déco - Casa Lis

בשירת-דבורה מכונים הסוחרים והשרים 'רוכבי אתונות צחורות' : "רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו". )שופטים ה, י( Richard Ansdell 0881 , The Vega of Granada, returning from pastures

Pyotr Gruzinsky Market in Fontainebleau , 1864 John J Lee Going to Market , 1860 Walker Art Gallery

החמור במקורות ובמסורת ישראל Forst Siegmund, The Jewish Observer: Messiah`s entry into Jerusalem, 1965

במקורות ישראל ידוע החמור עוד מתקופת האבות. הוא נזכר לראשונה בפרשת לך לך. אך באמנות מופיע החמור, עוד קודם לכן, שעה שנוח מכניסו לתיבה. מן-הבהמה הטהורה ומן-הבהמה אשר איננה טהרה. . . שנים באו אל-נח אל-התבה. . . )בראשית ז, ז- ט( במקרים אלה מתואר החמור כבהמת משא. Giovanni Benedetto Castiglione 0561. In Front of Noah's Ark, c Gemäldegalerie, Dresden

Jacopo Bassano, Entrance of the Animals into the Ark, oil on canvas, 207 x 265, Prado, Madrid.

Jan Brueghel the Elder , The Entry of the Animals into Noah's Arc, 1613 , J. Paul Getty Museum, Los Angeles

פרט מן התמונה

על פי אגדה איסלאמית החמור הוא שהכניס לתיבת נח את השטן שהסתתר תחת זנבו Workshop of Frans Francken (II) Noah Enters the Ark, 1620 - 1629 Musée de Tessé , Le Mans

בתיאורים אמנותיים של פרשת 'לך לך' מופיע החמור כבהמת משא או כבהמת רכיבה אולי בהשפעת סיפור הרעב וירידת אברהם למצרים שם נזכרים חמורים ואתונות, בין שאר התשורות שאברהם קיבל מפרעה בעבור שרה. ויאמר יהוה אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך. . ויקח אברם את- שרי אשתו ואת- לוט בן-אחיו ואת-כל- רכושם אשר רכשו ואת- הנפש אשר- עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען. . . )בראשית יב, א-ו( ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי-כבד הרעב בארץ. ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל- שרי אשתו הנה-נא ידעתי כי אשה יפת-מראה את. והיה כי-יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו. אמרי- נא אחתי את. . . ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל-פרעה ותקח האשה בית פרעה. ולאברם היטיב בעבורה ויהי-לו צאן- ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים. )בראשית יב, י - טז( James Tissot 0091 , The Caravan of Abram

Pieter Lastman , Abraham's Journey to Canaan, 1614, Hermitage Museum

Giovanni Benedetto Castiglione, Journey of the Family of Abraham, 1650 - 1660, Musei di Strada Nuova, Genoa

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את- אשתך ואת- שתי בנתיך הנמצאת פן- תספה בעון העיר. רובנס ולוקאס ואן ליידן מתארים את מנוסת לוט ומשפחתו מסדום כשחמור משמשם לנשיאת רכושם Peter Paul Rubens , Lot and his family leaving Sodom , 1625, Louvre Museum

Lucas van Leyden Lot and his Daughters, c. 1520 Musée du Louvre, Paris

בסיפור עקידת יצחק , משמש החמור כאמצעי תחבורה והובלה . . וישכם אברהם בבקר ויחבש את- חמרו ויקח את- שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל- המקום אשר-אמר-לו האלהים. ביום השלישי. . ויאמר אברהם אל-נעריו שבו-לכם פה עם-החמור ואני והנער נלכה עד-כה ונשתחוה ונשובה אליכם. . . )בראשית כב , א-ה( Lucas Cranach the Elder , The Sacrifice of Isaac, 1530 , Staatsgalerie in der Neuen Residenz Bamberg

וירא את המקום מרחק מה ראה? ראה ענן קשור בהר, אמר: דומה שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם, אמר לו: יצחק בני, רואה את מה שאני רואה? אמר לו: הין )=כן( אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו: לאו, אמר: הואיל ואינכם רואים שבו לכם פה עם החמור שאתם דומים לחמור. )בראשית רבה נו, ב( Master of the Brunswick Monogram 5451 Abraham Leading his Son Isaac to the Sacrifice, between 1525 and Musée du Louvre, Paris

Paolo Veronese and workshop (1528– 1588), The Sacrifice of Isaac , Kunsthistorisches Museum Vienna

Paolo Veronese The Sacrifice of Isaac, c. 1586 Prado Museum, Madrid

Andrea del Sarto The Sacrifice of Isaac, c. 1522 Prado Museum , Madrid

Attributed to Matthias Stom Sacrifice d'Isaac , early 17 th century Musée Fesch Ajaccio

על עושרו של יעקב אבינו, שעה שהיה אצל לבן חותנו, נאמר: ויפרץ האיש מאד ויהי-לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים. )בראשית ל, מג( ויקם יעקב וישא את-בניו ואת- נשיו על-הגמלים. וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל- רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל-יצחק אביו ארצה כנען. )בראשית לא, יז-יח( Gerard Hoet Jacob flies away from Laban 8271 , Ilustration from the Figures de la Bible

יוסף המשביר בארץ מצרים. אחיו יורדים לשבור שבר מפני הרעב בכנען ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל- שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן. וישאו את- שברם על- חמריהם וילכו משם. )בראשית מב, כה-כו( 2361 , JACOBSZ. , Lambert, Joseph's Brothers on the Road from Egypt

ויצו את- אשר על-ביתו לאמר מלא את-אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף- איש בפי אמתחתו. ואת-גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר. הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם. הם יצאו את-העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על-ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם. . . ויורדו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו. ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן. ויקרעו שמלתם ויעמס איש על-חמרו וישבו העירה. )בראשית מד, א-יג( Francesco Bacchiacca Scenes from the Story of Joseph: The Discovery of the Stolen Cup 6151 between 1515 and Galleria Borghese

Bacchiacca, Joseph receives his Brothers, probably 1515, The National Gallery, London

James Jacques Joseph Tissot The Cup Found, c. 1896 -1902, The Jewish Museum, New York

ויאמר פרעה אל-יוסף אמר אל-אחיך זאת עשו טענו את-בעירכם ולכו-באו ארצה כנען. וקחו את-אביכם ואת-בתיכם ובאו אלי. . . ויתן להם יוסף עגלות על-פי פרעה ויתן להם צדה לדרך. לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת. ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך. )בראשית מה, יז-כג( . Anonymous, Flemish, 17 th century: Joseph reveals himself to his brothers in Egypt

Claes Cornelisz. Moeyaert. The Meeting of Jacob and Joseph in Egypt, 1636.

לא ברור אם 'חמור הגרם' בברכת יעקב ליששכר כוונתו לשבח או לגנאי. " יששכר חמר גרם רבץ, בין המשפתים; וירא מנחה כי טוב ואת-הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס- עבד; " )בראשית מט, יד( רש"י יששכר חמור גרם - חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד רבץ בין המשפתים - כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין התחומין בתחומי העיירות שהוליך שם פרקמטיא. Museum Complex-Schroder Street-Upington Niko Pirosmani 8091 , Firewood Seller The State Museum of Fine Arts of Georgia , Tbilisi

לאחר התגלות ה' למשה בסנה הבוער הוא שב למצרים וילך משה וישב אל-יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל-אחי אשר-במצרים. . ויקח משה את- אשתו ואת-בניו וירכבם על-החמר וישב ארצה מצרים )שמות ד, יח-כ( Jan Victors, Moses takes his leave of Jethro, circa 1635, Museum of Fine Arts , Budapest

בטעמי איסור חרישה בשור ובחמור נמנה גם איסור צער בעלי חיים כסיבה, כאשר בעל החיים החזק יותר מושך מהר יותר "לא- תחרש בשור-ובחמר יחדו: לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו" )דברים כב, י( רמב"ן ואמר לא תחרש בשור ובחמור - והוא הדין לכל מיני הכלאים. . .

הכרת התודה של האדם לחמור והרגישות לצורכיהם, סבלם וצערם של חיות משק הבית עולים מחוקים שהתייחדו אליהם. "כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו. כי- תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו. . ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן-אמתך והגר. " )ספר שמות כג, פסוקים ד, ה, יב( John Constable Donkeys in the stable, first quarter of 19 th century Museum of John Paul II, Warsaw

היותן של חיות המשק, נפוצות וחיוניות למשקי בית שיבצו אותן בחוקי העונשין והנזיקין הקדומים. כך לדוגמא נקבע לגבי גנב החייב בעונשין: "אם-המצא תמצא בידו הגנבה משור עד-חמור עד - שה חיים שנים ישלם…" )שמות, כב, ג( ולגבי מזיק שכרה בור "וכי-יפתח איש בור או כי-יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל- שמה שור או חמור. בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה-לו. " )שמות כא, לג-לד(, Julius Caesar Ibbetson , Donkeys and Figures on a Beach, circa 1815, Yale Center for British Art

Giuseppe Palizzi, Donkey and Goats, The Stirling Smith Art Gallery & Museum

הערכה חיובית לחמור משתקפת במקרא, אולי, בסיפור על אתונו של בלעם שרואה את המלאך לפני בלעם ומדברת אל בעליה דברים של טעם. אולם ייתכן שסיפור זה מתכוון דווקא להבליט את נחיתותו של בלעם. Rembrandt Harmensz. van Rijn 6261 , Balaam and his Ass Musée Cognacq-Jay, Paris

ויקם בלעם בבקר ויחבש את-אתנו וילך עם- שרי מואב. ויחר-אף אלהים כי- הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על-אתנו ושני נעריו עמו. ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן-הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את-האתון להטתה הדרך. . ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר-אף בלעם ויך את-האתון במקל. ויפתח יהוה את-פי האתון ותאמר לבלעם מה- עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים. . )במדבר כב, כא - לה( Pieter Lastman 2261 , Balaam and the donkey

Gustav Jäger Balaam and the Angel, 1836

John Linnell The Prophet Balaam and the Angel, 1859 Museum of Fine Arts, Houston

שנת הארבעים ליציאת מצרים, לאחר שניסה לקלל את ישראל ללא הצלחה, יעץ בלעם בן בעור למלכי מדין ומואב להחטיא את עם ישראל, וכך לגרום למגפה המדיינים קיבלו את עצתו, ושלחו את בנותיהם לפתות את בני ישראל. התכסיס הצליח, ובני ישראל חטאו בגילוי עריות, ואף בעבודה זרה, כאשר בנות מדין קראו להן להקריב לאלוהיהן – בעל פעור. בשיאו של האירוע, נכנס זמרי בן סלוא, נשיא בית אב בשבט שמעון, יחד עם כזבי בת צור, אחד ממלכי מדין, לתוך אוהל לעיני כל בני ישראל, ופינחס נכנס אחריו ודקר למוות את שניהם. עשרים וארבעה אלף איש מתו במגפה שפרצה בעקבות החטא, ומשה הצטווה לנקום את נקמת ה' במדין, קודם שימות. וידבר משה אל-העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על-מדין לתת נקמת-יהוה במדין. )במדבר לא, ג(. והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן-האדם ומן-הבקר ומן-החמרים ומן-הצאן. )במדבר לא, כח( , Nicolaes Moeyaert 0561 , Moses Ordering the Slaughter of the Midianitic

על שלקח לעצמו שלל בכיבוש יריחו, חרף האיסור, סוקלים את עכן וכל אשר לו )גם את חמורו(: ויקח יהושע את-עכן בן-זרח ואת-הכסף ואת-האדרת ואת- לשון הזהב ואת-בניו ואת-בנתיו ואת- שורו ואת-חמרו ואת-צאנו ואת-אהלו ואת-כל- אשר-לו וכל- ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור. ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל- ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים. ויקימו עליו גל-אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על-כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה )יהושע ז, כד-כו(

בספר שופטים נזכר ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את- ישראל עשרים ושתים שנה. ויהי-לו עירים שלשים בנים רכבים על- שלשים ושלשים עירים להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד. )שופטים י, ג-ד( Willem Maris, Boys herding donkeys, 1865, Gemeentemuseum Den Haag

ויאמר כלב אשר-יכה את-קרית-ספר ולכדה ונתתי לו את-עכסה בתי לאשה. וילכדה עתניאל בן-קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן-לו את-עכסה בתו לאשה. ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת-אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר-לה כלב מה-לך. ותאמר לו הבה-לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן-לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית )שופטים א, יב-טו( Caleb receives Achsah's petition

שמשון בלחי החמור וימצא לחי-חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך-בה אלף איש. ויאמר ( חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש )שופטים טו, טו-טז Salomon de Bray Samson with the Jawbone, 1636 The J. Paul Getty Museum Giambologna Samson and a Philistine, c. 1560 Victoria and Albert Museum, London

התנועה באמצעות חיות משק דרשה כי ייבנו אכסניות וחאנים בצדי הדרכים למטרות מנוחה, האבסה והשקיה של עוברי הדרך ושל בעלי החיים. כושר העמסת ציוד על גבם של חמורים הקנה לעוברי הדרכים שנעזרו בהם יכולת לנוע באופן רצוף כשהם עמוסים בצידה לדרך, מבלי להיזקק לסיוע בדרכם. בסיפור “פילגש בגבעה”, מתואר דו שיח בין איש לוי, שבה להשיב את פילגשו, לבין איש זקן שפגש בדרך: “ויאמר אליו עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים משם אנכי ואלך עד-בית לחם יהודה ואת-בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה. וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך ולנער עם-עבדיך אין מחסור כל-דבר. ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל-מחסורך עלי רק ברחוב אל-תלן. …” )שופטים יט, יח-כ( Gerbrand van den Eeckhout 8561 , The Levite and his Concubine Invited to Lodge at Gibeah Pushkin Museum

Eeckhout Gerbrand van den The Levite at Gibeah, 1650, National Gallery of Art, Washington

Jan Victors The Levite and his concubine at Gibeah, c. 1650 National Gallery of Ireland, Dublin

ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר וישלחוה בעלות )כעלות( השחר. ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית- האיש אשר-אדוניה שם עד-האור. ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על-הסף. ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על-החמור ויקם האיש וילך למקמו. )שופטים יט, כה-כח(

נעמי שבה משדה מואב עם כלתה רות Pieterszoon Lastman, Naomi and Ruth, 1624

כי אל- אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין--עמך עמי, ואלהיך אלהי. )רות פרק א, ז-יז( Jacob Pynas 0561 Ruth and Naomi , by

הסיפור על המלכת שאול למלך נפתח במעשה פרוזאי של אובדן אתונות: " ויהי- איש מבן ימין )מבנימין( ושמו קיש בן-אביאל בן-צרור בן-בכורת בן-אפיח בן- איש ימיני גבור חיל. ולו-היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל-העם. ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל- שאול בנו קח-נא אתך את-אחד מהנערים וקום לך בקש את-האתנת". )שמואל א, ט, א- ג (. בעצת נערו שנלווה אליו בחיפושים, הגיע אל שמואל הנביא כדי לבקש את עזרתו באיתור האתונות. וכך, בבלי דעת, הגיע שאול בסופו של דבר אל המלוכה. אימרה זו קיבלה משמעות מושאלת בלשון ימינו: מי שמחפש אתונות ומוצא מלוכה הוא מי שעוסק בעניינים פעוטים, בזוטות ומגיע במפתיע לגדולה. Samuel Anoints Saul , Maciejowski Bible

כאשר אביגיל מבקשת לסייע לדוד נאמר: ותמהר אבוגיל )אביגיל( ותקח מאתים לחם ושנים נבלי-יין וחמש צאן עשוות ) עשויות( וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על-החמרים. . . . והיה היא רכבת על-החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם. . ותרא אביגיל את-דוד ותמהר ותרד מעל החמור. . . ותפל על-רגליו ותאמר. . ועתה אדני חי-יהוה וחי- נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל-אדני רעה. ועתה הברכה הזאת אשר-הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני. שא נא לפשע אמתך כי עשה- יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי- מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא-תמצא בך מימיך )שמואל א, כה, יח-לא(

Juan Antonio de Frías y Escalante, The Meeting between David & Abigail, 1667 Museo del Prado, Madrid

Peter Paul Rubens , The Meeting of David and Abigail, c. 1630, Museum National Gallery of Art, Washington DC

Joseph Schonmann David and Abigail, 19 th century

בשעת מרד אבשלום ויאמר דוד לכל-עבדיו אשר-אתו בירושלם, קומו ונברחה--כי לא-תהיה-לנו פליטה, מפני אבשלם; מהרו ללכת, פן-ימהר והשגנו והדיח עלינו את-הרעה, והכה העיר, לפי-חרב. ויאמרו עבדי-המלך, אל-המלך: ככל אשר-יבחר אדני המלך, הנה עבדיך. ויצא המלך וכל-ביתו, ברגליו; ויעזב המלך, את עשר נשים פלגשים-- לשמר הבית. )שמואל ב פרק טו, יד-טז( ודוד, עבר מעט מהראש, והנה ציבא נער מפיבשת, לקראתו; וצמד חמרים חבשים, ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין. ויאמר המלך אל-ציבא, מה-אלה לך; ויאמר ציבא החמורים לבית-המלך לרכב, ולהלחם )והלחם( והקיץ לאכול הנערים, והיין, לשתות היעף במדבר. )שמואל ב פרק טז, א-ב( 54 David flees Jerusalem after Absalom's conspiracy, Maciejowski Bible, 1240 s, Leaf

אלישע הנביא נהג לחלוף לפרקים בשונם ולסעוד אצל "אישה גדולה" שהתגוררה במקום. לימים הקצתה האישה חדר מיוחד בבית שנועד לארח את הנביא. אלישע ביקש לגמול לאישה שהייתה חשוכת בנים על הכנסת האורחים הנדיבה וברכה: "למועד הזה כעת חיה אתי )את( חבקת בן" )מלכים ב, ד, טז(. נבואת אלישע התקיימה וכעבור שנה ילדה האישה בן. עברו מספר שנים, ובאחד הימים יצא בנה של השונמית לעבודה בשדה עם אביו, כשלפתע חש ברע. אביו שלח אותו הביתה, ושם מת הנער על ברכי אמו. תגובתה של האם הייתה זריזה ונחושה. תוך שליטה ברגשותיה, היא חבשה את אתונה ויצאה אל הר הכרמל, לבקש מאלישע על נפש הנער. Workshop of Rembrandt 0461 The Departure of the Shunammite Woman , circa Victoria and Albert Museum , London

כשהגיעה למקום נפלה לפני הנביא ספרה לאלישע על מצבו של בנה וגלגלה את האחריות לכך לפתחו, באומרה: " השאלתי בן מאת אדני? הלא אמרתי לא תשלה אתי" )שם, כח(. משהבין את חומרת המצב, הורה אלישע לגיחזי נערו לקחת את משענתו שלו, לצאת בבהילות לעבר ביתה של האישה ולנסות לרפא את הנער באמצעות המשענת. האישה עמדה על כך שאלישע עצמו יתלווה אליה, ואכן הדבר נדרש, כי ניסיון הריפוי של גיחזי לא צלח. אלישע חזר אל שונם והחיה את הנער Elisha and the Shunammite Woman

Claes Cornelisz. Moeyaert Elisha and the Shunammite Woman, c. 1636 Collection of Alfred and Isabel Bader, Milwaukee

החמור נמנה עם החיות הטמאות, אבל בשעת רעב לא נמנעו מאכילת בשרו: "ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש-חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי )דב-( יונים בחמשה-כסף" )מלכים ב, ו, כה( Francesco Bassano the Younger , Winter, between 1577 and 1578, Hermitage Museum

פטר חמור הוא שמה של מצווה לפיה יש לפדות את הבכור )פטר( שנולד מחמור בשה צאן. אם לא פודים את פטר החמור, יש לערוף אותו. מקור המצווה: "וכל-פטר חמר תפדה בשה ואם-לא תפדה וערפתו" )שמות יג, יג( לפי התפיסה התורנית לבכור הבהמה הטמאה יש קדושה, אך מכיוון שהוא מסווג על פי התורה כמין טמא, הוא אינו יכול להיות מוקרב על גבי המזבח, ולכן יש לגרום לקדושתו להיות מופקעת על ידי פדיונו בשה. לפי תפיסת חז"ל יש לפדות רק את בכור החמור, ולא בכור של כל בהמה טמאה. עם זאת בימי בית שני, רווחה הגישה שיש לפדות כל בכור בהמה טמאה, כדברי התורה הנזכרים בספר במדבר. לשיטתם החמור הנזכר בספר שמות מהווה דוגמה בלבד לבהמה טמאה

אשריכם זרעי על-כל-מים משלחי רגל- השור והחמור ) ישעיהו לב, כ( רש"י אשריכם - ישראל שהצליחה זריעת צדקתכם כזורעים על מים מעתה תקצרו ותאספו תבואת שכרכם הטוב תשלחו רגל השור לדוש התבואה והחמור להביא אל הבית כך תקבלו שכר פעולתכם הטובה James Ward, A Harvest Scene with Workers Loading Hay on to a Farm Wagon, ca. 1800, Yale Center for British Art

החמור העממי, ולא הסוס המלכותי והאצילי, הוא חיית הבית לה נועד התפקיד המיוחל של הובלת המלך המשיח לירושלים. המסורת המשותפת ליהדות, לאיסלם ולנצרות, מרכיבה את הנביא או המשיח על חמור. מסורת זו מבוססת על נבואתו של זכריה המחבר את המלך הצדיק והנושע לעני הרוכב על חמור : גילי מאד בת-ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן-אתנות. והכרתי-רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד-ים ומנהר עד- אפסי-ארץ. )זכריה ט, ט-י( החמור הצנוע מהווה ניגוד לסמלי יוהרת מלכים ובעלי ממון, וכאנטיתזה לסוס המלחמה הוא מסמל שלום. )9981 -2281( Rosa Bonheur A Horse And Donkey In A Hilly Landscape

Edward Robert Smythe, A farrier shoeing a plough horse, with a donkey, in a forge interior, by 1899

"גילי מאד בת-ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן- אתנות" )זכריה ט, ט( בדיון בפסוק זה בתלמוד הבבלי )סנהדרין צח, א( מסופר על שבור מלך פרס, שליגלג על האמונה שהמשיח יבוא על חמור באומרו: "אמריתו משיח על חמרא אתי, אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי" )אתם אומרים שהמשיח יבוא על חמור? ]אם כן[ אשלח לו סוס מהיר שיש ברשותי(. בתשובה ללגלוגו של המלך, עונה החכם שמואל: האם יש לך סוס "בר חיור )'חיור' = מאה בפרסית( גווני? " כלומר: האם יש לך סוס בן מאה גוונים? ]כי חמורו של המשיח, כזה הוא[. למרות זאת במסורת העממית מקובל לומר שהחמור יהיה לבן אליהו הנביא צועד לפני המשיח בדרך לירושלים הגדת ונציה 9061 ציור של משיח רוכב על חמורו. מתוך הגדה של פסח, פראג רפ"ז 7251

"הרואה חמור בחלום יצפה לישועה" )תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ג'(, "והחמור זה מלך המשיח" )תנחומא, וישלח, א'(, "וחבש )אברהם( את החמור הוא בן האתון שנברא בין השמשות הוא החמור שרכב עליו משה הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו. " )"ילקוט שמעוני", וירא, צ"ח( סביר להניח, שהמקורות העבריים-יהודיים ראו בחמור מה שזה שימש בתרבות המזרח- תיכונית העתיקה: בהמת-בית חשובה לרכיבה והובלת משאות, ובנוסף – סמל לעניות זו ייחסו הכתובים ערכיות מוסרית נעלה, ברם זו יוחסה לאדם ולא לחמור. המשיח רוכב על חמור בבחינת הסתפקות במועט ולא במרובה. The Messiah or Elijah, the harbinger of the Messiah . approaching Jerusalem astride a donkey )8741 The Washington Haggadah (Central Europe

יחזקאל דוד קירשנבאום מתאר את המשיח כחסיד המגיע לתחנת הרכבת של הכפר, ובתמונתו ניכרות השפעות של הפולקלור החסידי-פולני. בידי המשיח תיק תפילין, ושק עם מגילה ותרי"ג מצוות קשור לחמורו. אנשים מהכפר באים לקבל את פניו, בידיהם שלטים המשייכים אותם לחסידי קוצק ולחברת-תהלים. זהו תיאור מסורתי של האמונה העממית ולפיה המשיח יקבץ את נידחי ישראל ויחד יעלו כולם לארץ. Jesekiel David Kirszenbaum 7391 , Jewish villages greeting the messiah 95 oil on cardboard, 69 x Israel Museum Jerusalem

היהדות לא פינקה את החמור. בדרך כלל, רואים את החמור כסמל של עצלנות, טיפשות ועקשנות, והכינוי חמור נעשה שם-גנאי בהרבה לשונות. חמור חמרתים = טפש מטפש. המקור: בלחי החמור חמרתים הכיתי אלף איש ] שופטים טו טז[. בתנ"ך ובאגדות חז"ל נמשל החמור לעלוב )"קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם", )ירמיהו, כב, יט(, לעקשן )אתונו של בלעם(, לחסר-דעת )"חמור נושא ספרים", "אם יעלה חמור בסולם", ושאר דוגמאות מן האגדה(, לטמא )"אין דבר טמא יורד מן השמים ואפילו ירד דמות חמור" – "זוהר", דברים, רע"ה(, אפילו לתאוותנות מינית "ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר-חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" )יחזקאל, כג, כ( Roman lamp, circa 100 -300 CE , Guido Reni , The Triumph of Samson Bologna, Pinacoteca Nazionale

הביטוי חמור נושא ספרים הוא כינוי גנאי לאדם שלמד הרבה אך לא הבין את הדברים לעומקם והוא אינו מסוגל לעשות בהם שימוש מושכל. מקור הביטוי הוא בקוראן, והוא נאמר במקור כנגד היהודים: "אלה שקיבלו את התורה אך לא קיימו את מצוותיה דומים לחמור הנושא ספרי קודש" )סורה 5: 26( הביטוי חדר לעברית בימי הביניים, בתרגום הספר חובות הלבבות של רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה. בספר מתוארות עשר דרגות חוכמת התורה, ובדרגה הנמוכה ביותר נמצא "חמור נושא ספרים": "בתחילה אנשים למדו החומש והמקרא, והספיק להם בגרסת הפסוק מבלי הבנת העניין, ואינם יודעים פירוש המילות ושימוש הלשון, והם בבחינת חמור נושא ספרים".

במאמרי חז"ל מצויות דעות על אודות החמור הנובעות מאמונות עממיות קדומות: נשיכת חמור מסוכנת )פסחים מט, עב(. דמו, בשרו ואף שתנו משמשים תרופה נגד הירקון )צהבת בלשון התלמוד( גם לגרגירי השעורה שבגלליו ולעובר שבבטנה של אתון מיוחסות סגולות רפואיות )שבת קט-קי ; יומא פד, עא ; בכורות ז, עב(. אולם אשה הדורכת על דם חמור תלד בנים חולי גרב )אקזמה( )כתובות ס, ע"ב(. Marion Rose Burrow and Bouganvillia

אגדות על "בהמתם של צדיקים" שלמדו מידות טובות מאדוניהם ואף החמירו בשמירת מצוות. חמורו של רבי חנינא בן דוסא מעשה בחמורו של רבי חנינא בן דוסא, שגנבוהו לסטים, וחבשו את החמור בחצר, והניחו לו תבן ושעורין ומים, ולא היה אוכל ושותה. אמרו: למה אנו מניחין אותו שימות ויבאיש לנו את החצר? עמדו ופתחו לה את הדלת והוציאוה. והייתה מושכת והולכת, עד שהגיעה אצל ר' חנינא בן דוסא. כיון שהגיעה אצלו, שמע בנו קולה. אמר לו: אבא, דומה קולה לקול בהמתנו. אמר לו: בני פתח לה את הדלת, שכבר מתה ברעב. עמד ופתח לה הדלת, והניח לה תבן ושעורים ומים, והייתה אוכלת ושותה. לפיכך אמרו כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן חסידות כמותן. )אבות דרבי נתן פרק ח'( חמורו של רבי פנחס בן יאיר מסופר על רבי פנחס בן יאיר שבדרכו לעסוק במצוות פדיון שבויים, נקלע לאכסניה אחת, ושם הגישו שעורים מאכל לחמורו, וסירב לאכול, ניפו את השעורים וסירב לאכול, הסירו את כל הלכלוך מהשעורים, והחמור עמד בסירובו לאכול. אמר להם רבי פנחס בן יאיר: שמא לא עשרתם את השעורים? עשרו את השעורים והחמור אכל אותן. אמר להם רבי פנחס בן יאיר: ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה, ואתם מאכילים אותה טבלים? )חולין ז( Paskalis Anastasi, Donkey

במסורת המשלים העבריים, יימשל אדם לחמור רק במונחי חטא וגנאי למשל: "מי גרם להם? אני, שהרביתי להם כסף וזהב. למה? שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין" )ירושלמי יומא דף מב, ב(. והכוונה: אין אדם חוטא אלא מתוך שובע ורוב טובה. Jan Miel, Genre Scene, 1650 s, Hermitage Museum

שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי ולהנות ממצגות נוספות להתראות, אסף פלר http: //assaffeller. com ליקט וערך: אסף פלר 1191 , Franz Marc, Donkey Frieze